הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


היטלר

הזיה של זקן מטורף?
הזיה של זקן מטורף?
 
"בעוד שעה אחת ייחרץ גורלי, ייחרץ גורלכם, ייחרץ גורלנו"
"בעוד שעה אחת ייחרץ גורלי, ייחרץ גורלכם, ייחרץ גורלנו"
 
"אני מתבונן בכם עשרות שנים"
"אני מתבונן בכם עשרות שנים"
 

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

"זהו מבצע של משחק נדיר,
אך בלי ספק יותר מהטכניקה והאמנות,
זאת מלאכת מחשבת,
המבטאת את הרעיונות הנועזים והמאתגרים של המחזה.
משחקו של אוריין הוא כאספקלריה לכל אלה;
לעתים היא כולה בדולח, לרגעים היא כנחושת קלל,
גם קעורה וגם קמורה, מעוותת, אך תמיד ישרה וישירה".
 
(צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!"  
(חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  
(יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי.
הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".
 
(אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  
(יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר תיאטרון)
יהלום של יצירה!
(שני לרר, שחקנית ומנחה).

חוויה מדהימה!
(איריס הרפז, שחקנית ומוסיקאית)

עבודת המשחק הטובה ביותר שראיתי בימי חיי!
(רן בן עזרא, שחקן ומנחה)

הצגה שמעוררת את הצחוק האמיתי והעמוק!
(הילה גלסר, מחזאית ושחקנית)

מדהים! הייתי מהופנטת.
(רותם זיו, שחקנית ומנחה)

״היטלר״ - יצירה מלאה עוצמה!
(דורית אבנט שחקנית ומנחה)

משחק וירטואוזי בהצגה חזקה, מטלטלת ומעוררת מחשבה!
(יוסי זיו, מנחה ושחקן)

"היטלר" בחדר, הופך את הבטן!
(ירון פרידמן, מעצב, מנחה, מפיק)

אמיר אוריין הוא שחקן וירטואוז בעל עוצמות יוצאות דופן
שמרעידות את האדמה ומעבירות בכל רגע ורגע 
את הגיחוך והאבסורד שבקיום האנושי
ובקטסטרופה הנקראת אנושות.
רגעיה האחרונים של ההצגה הם ממש צעקה קפואה ונצחית,
כמו "הצעקה" של מונק.

(נטלי כהן וקסברג, מחזאית ומשוררת)

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

 

הצורר הגדול ביותר שקם ליהודים במאה העשרים
- עכשיו בישראל. הסיפור:
היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-30 באפריל 1945.
הכפיל שלו מת במקומו והוא עצמו נמלט וחי בסתר.
עתה הוא זקן וימיו ספורים. הוא מפתח הזיה שבה
הוא מגיע למדינת ישראל, היהודים הורגים אותו,
ואז מתעוררים כל הנאצים הרדומים בעולם
ופותחים במלחמת עולם סופית והמוות שלו מסמן
את סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל
וכאן אנו פוגשים בו - ישיש נרגן והזוי.

 

במהלך ההצגה אנו נחשפים לתולדות חייו של הרודן,
שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית, טרם עלייתו לשלטון,
הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו.
סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו
לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים
עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים,
קיטש ומוות.

 

בדרמה התיאטרונית מקובל מאז ומעולם שאמירות לא נורמטיביות, מהפכניות, חתרניות ואופוזיציוניות, נמסרות, על פי ההגדרה המקראית, מפיהם של נביאי האמת, אבל גם מפיהם של שוטים, ליצני-מלך ולהבדיל גם רוצחים סדרתיים. כמובן שכל אחד מהם משתייך לקטגוריה אנושית אחרת, אבל ככלל, יוצאי הדופן הללו, מזמנים אותנו להתארח בעולמם, שהוא מבחינתנו פלנטה אחרת שבה אנו תיירים מזדמנים בתוך מרחב תודעתי שונה משלנו. אם ידענו עליו מקודם, הרי זה בדרך כלל רק במבט מן החוץ.

 

במקרה של היטלר, אחת מהדמויות המתועבות בהיסטוריה האנושית, הטראומה ההיסטורית שגרם לאנושות בכלל וליהודים בפרט, עדיין חיה בנו. האם ניתן להקשיב לדבריה של הדמות שהיא ראשונה במעלה באחריותה לאותה טראומה? האם ניתן לנתח בכלים של תבונה אנושית את התופעה יוצאת הדופן הזאת בהיסטוריה האנושית? התשובה לכך אינה חד משמעית. ככל הנראה היא תלויה במקום, בזמן ובעין המתבונן באותו מקום וזמן.

 

לא רק על היטלר באנו לספר אלא בעיקר על עצמנו בהתמודדות שלנו עם דמות זו.
יצירה טעונה בהומור שחור, מצמררת ומאתגרת.

להזמנות, טל': 03-5171818.