נו-אקסיט

"תיאטרון שמרחיב את גבולות המבע!"

(עידוא דגן – מעריב)

הגיהינום הוא הזולת

הגיהינום הוא אני

בתוך הראש שלי!

גבר ושתי נשים נידונים לחיות יחד

בתוך חדר אחד בגיהינום.

אולם אין זה גיהינום קלאסי של
שיפודים וזפת רותחת.

זהו מסע תודעתי בדרך לגאולה.

ההצגה מתקיימת בחדר-בתוך-חדר.

הקהל יושב סביב החדר הפנימי

וצופה בהתרחשות האינטימית.

שתי נשים וגבר. כל אחד מהם ביצע פשע,

שעליו הוא נידון לשבת כאן. כל אחד מהם

מייצג פן אחד בתצרף אנושי מורכב.

שלושתם יחד הם אדם מורכב אחד.

לכאורה הם נתונים בחלל נצור קלאסי.

אולם מהו הדבר ההופך אותו לכזה?

ככל שהעלילה מתקדמת מתברר

שאין מדובר במצור חיצוני.

האדם הוא זה השם עצמו במצור תודעתי,

והוא זה שיש ביכולתו להשתחרר ממנו.

בהיותנו אופטימיים ללא תקנה
אנו מאמינים ביכולתו של האדם

לגאול את עצמו.