מיום היווסדו מקיים תיאטרון החדר הצגות

המעוררות עניין רב ולעיתים קרובות גם דיון ציבורי.

תיאטרון החדר הוא מעבדה העוסקת במחקר,

לימוד ויישום של התנהגות אדם-יוצר

בתחום אירוע אמנותי. כל הצגה מלווה במחקר

ובודקה לפחות פן אחד של האירוע האמנותי:

מקום, זמן, יחסי יוצר וקהלו, וכן הלאה.

יש להבחין

בין "בית הספר למשחק ובימוי של החדר"

לבין "תיאטרון החדר".

בעוד בית הספר של החדר נועד להקנות

מיומנויות משחק ובימוי המתאימות

לכל צורות הבמה והמסך,

הרי שהתיאטרון מקדיש עצמו למחקר

ויוצר יצירות במה ייחודיות השואפות לממש
את עקרונות התיאטרון האמנותי

(ע' ספר המעגל הפתוח" 1998, עמ' 356).

להלן מידע על הצגות בתיאטרון החדר.

ארוחת הערב (1985)

האירוע הראשון שנפתח לקהל הרחב היה ההצגה

"ארוחת הערב" (בכורה: 1.12.85). ההצגה התקיימה

בחדר על גג הבית ברחוב הרב קוק מספר 8 בתל אביב.

כותרת המשנה לשם ההצגה הייתה:

"שיעור בהלכות שולחן ערוך לקהל של חוזרים בתשובה".

בהצגה זו נבדקו מרכיבי הזמן והמקום והשפעתם על המתרחש

בתחום האירוע האמנותי. משך ההצגה היה תשעים דקות.

מספר המושבים לקהל הצופים היה 14.

להצגה נקבעה מראש תקופת הופעות של שנה אחת בלבד,

בתדירות של הצגה אחת בשבוע, בכל יום  חמישי, בשעה 21:00.

ההצגה עוררה עניין רב בקרב הציבור הרחב, יצרה דיון ער

והוגדרה כהצגת פולחן. מקום ההצגה הוגדר כמקום פרטי.

בכניסה רכשו הצופים את ספר ההצגה, שהכיל אסופת מאמרים

ואת הטקסט של המחזה, וההצגה עצמה הוגדרה כהרצאה עם הדגמה.

נוהל זה נמשך בתיאטרון החדר במהלך השנים.

"ארוחת הערב" הייתה יצירה משותפת של הצוות.

בימוי ועיצוב: אמיר אוריין.

השתתפו: אורית גוגטי, איילת מרגלית, גילה עופרי,

ליז פחימה, משה קרוייניק, ריקי בוגטין.

"חתונתה של בת הים הקטנה

ועלייתה השמיימה בזרועות קיטש" (1986)

מופע גרוטסקי טרגי-קומי חד-פעמי.

הוא התקיים על שפת הים בתל אביב,

בסמוך לרחוב הרב קוק, ביום ג', 9.9.86, בשעה 18:30.

הוא נמשך כתשעים דקות והשתתפו בו כשלושים שחקנים.

בין השאר הופיעה בו גם ספינה שיצאה מאזור המרינה של תל-אביב,

והנחיתה שחקנים על החוף. גם הצגה זו בדקה מקום וזמן.

ההצגה הייתה יצירה משותפת של הצוות.

בימוי: אמיר אוריין. עיצוב: נורית טולנאי.

הצגת ההדגמה (1987)

בחודש אוקטובר 1987 הופיעה לראשונה הצגת ההדגמה

לתפיסה האמנותית של תיאטרון החדר (בכורה: 22.10.87).

הצגת ההדגמה היא שם המסגרת של אירוע מורכב,

המכיל שלושה חלקים:

1. הרצאת מבוא והדגמה.

2. הצגת מחזה.

3. השיחה שלאחר ההצגה.

לאירוע הראשון במסגרת הצגת ההדגמה

ניתן השם "שיטת אוריין"

ובמסגרתו  הוצג המחזה "קריעה".

כתב וביים אמיר אוריין, לפי סיפור קצר של ברכה סרי.

זהו סיפורה של צעירה ילידת תימן, שנמצאת במצב של דיכאון שלאחר לידה,

על רקע הווי החיים של יהודים בתימן ועלייתם לישראל עם קום המדינה.

אמיר אוריין גילם  את תפקיד המטפל.

בתפקיד האישה במיטה הופיעו, לחילופין, ליז פחימה וסמדר לומניץ.

בתפקיד המארחת הופיעו: תיקי מולאי, מיכל כרמל ומירב אלישע.

בתפקיד האורח הופיעו שחקנים רבים, שביצעו את תפקידם בתורנות.

הצגה זו הייתה תרגיל הכנה לקראת העלאת המחזה "דם".

הצגת המעגל הפתוח - "דם" (1992)

בשנת 1992 ניתן להצגת ההדגמה שם חדש: המעגל הפתוח.

במסגרת זו הועלה מחזה חדש: דם.

מאז נודע האירוע בשם המעגל הפתוח - דם.

את המחזה דם כתב וביים אמיר אוריין.

ההצגה התקיימה בחדר שעל הגג ברחוב הרב קוק.

תפאורת המקום נשמרה, בשינויים אחדים, מההצגה "קריעה".

גם המצב הדרמטי דומה: אישה בדיכאון שלאחר לידה.

אולם זהו מחזה חדש.

זהו סיפורה של ישראלית, יהודיה המתלבטת ביחס

לזהותה האישית, החברתית והדתית.

הקהל הוגדר כאורחים שבאים לבקר את היולדת.

מטרת ההצגה הייתה בחינת מערכת היחסים

שבין יוצר, דמות וקהל, בתנאים של אינטימיות.

בתפקיד האישה במיטה הופיעו במהלך השנים,

לפי סדר זה:

רחל רן / נירית חן / עינת ויצמן.

בתפקיד המטפל: אמיר אוריין / גיא כהן.

בתפקיד המארחת: שלומית זיו / שירה ברגר / ניקולט אלגרנטי.

בתפקיד האורח: גיא כהן / יובל זוהר / ערן שיין / אמיר ארז.

בשנת 1998 נוצרה גרסה חדשה של המחזה, לבמה חזיתית.

המקום הוגדר כחדר טיפולים בבית חולים, והקהל הוגדר

כצוות המחלקה, המקשיב לסיפורה של מטופלת חדשה.

בתפקיד האישה המטופלת: ענבל מרום.

בתפקיד האחות האחראית: רננה רז / אפרת הרמלין / דורית לוי.

בתפקיד מנהל המחלקה: אמיר אוריין, עינב קטן, ינון צפריר.

גרסה זו ניתנת לניוד. היא הוצגה בישראל ובחו"ל

והיא מוצגת גם כיום. 

רכבת השיגעון (1988)

טרגי-קומדיה.

הצגה שהוזמנה לפסטיבל עכו כאורחת והופיעה ברחבי הארץ.

הסיפור: שחקן תיאטרון יוצא אל הרחוב להפגין למען מטרה טובה,

מסתבך עם נציג החוק ונאלץ לקיים את ההצגה שלו כבול באזיקים.

מחזה: יהודה כידן. בימוי: שלומי מנע. ניהול אמנותי: אמיר אוריין.

השתתפו: יהודה כידן ושלומי מנע.

גץ בערפל (1998)

טרגי-קומדיה.

אהבתו הבלתי אפשרית של גץ, נוצרי יליד גרמניה,

לזארה היהודייה הישראלית,

כפי שסופר לידידיו בדירת הגג שלו.

מחזה: איתמר נצר בשיתוף רונן קובלסקי.

בימוי: רונן קובלסקי. משחק: איתמר נצר.

נו-אקסיט (2002)

דרמה קלאסית.

בכורה: 19.02.2002.

עיבוד חדש למחזהו הידוע של ז'אן פול סארטר.

שתי נשים וגבר נכנסים לחדר בגיהינום

כדי לעשות את חשבון הנפש שלהם.

ההצגה מתקיימת בחדר-שבתוך-החדר.

תרגום ועיבוד: אמיר אוריין.

בימוי: אבי גיבסון בראל ואמיר אוריין.

בתפקיד גארסין: ליאון רוזנברג / אבי גיבסון בראל. 

בתפקיד אינז: איזבל מרכס-פאר / שלי גורל./ ענבר קרסל

בתפקיד אסתל: רותם זיו./ לאנה פאהום 

בתפקיד השרת/המארחת: יואל בלום / אורן יעקובוביץ’ / עמירם שניר./ דורית אבנט

ההצגה עדיין רצה.

ועוד ברפרטואר:

"המכונית" (2005) - מופע רחוב הזוי. 

"שם משתמש גנרל" (2008) - קברט סטירי.

"הדיבוק בחדר" (2009) - טרגי-קומדיה אפלה.
"היטלר" (2011) - הצגת יחיד סוריאליסטית.

ההצגות בתיאטרון החדר רצות משנה אחת ועד לשנים רבות.