גלריה

תמונות הווי וקטעים מיצירות החדר.

תחילה "הטרילוגיה של החדר":

"דם", "נו-אקסיט", "הדיבוק בחדר".

הגלריה עומדת להתרחב בקרוב.

דם הצגת הבכורה של "דם" התקיימה בשנת 1992. היא הוגדרה אז כהצגת ההדגמה ל"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", ובה נבחן היחס שבין ה"היסטוריה" של הטקסט, הבימוי והמשחק הקבועים מראש, לבין "החוויה האישית המיידית" של השחקן בזמן ההצגה. במהלך השנים הופיעו בה שחקנים רבים. לרבים מהם הייתה זו ההופעה הראשונה על במה מקצועית ועד היום הם יוצרים על במות שונות, בקולנוע ובטלוויזיה.
נו-אקסיט הצגת הבכורה של "נו-אקסיט" התקיימה בשנת 2002. המחזה מבוסס על יצירתו הקלאסית של ז'אן פול סרטר. תרגום חדש ועיבוד: אמיר אוריין. בימוי: אבי גיבסון בראל ואמיר אוריין. כפי שמקובל בתיאטרון החדר גם "נו-אקסיט" נבחנת בכל הופעה מחדש, לקחים מופקים, והיא מתעדכנת בעקבות הטקסט הקלאסי של ז'אן פול סרטר. זו הסיבה לכך שצופים רבים באים לצפות שוב ושוב. ההצגה זכתה לשבחי הביקורת והקהל.
הדיבוק בחדר הצגת "הדיבוק בחדר". הופיעה לראשונה בפני קהל בשלהי שנת 2008, לאחר תקופת חזרות שנמשכה כשלוש שנים. ההצגה מבוססת כולה על הביטוי הפיזי והנפשי של השחקנים. לא נעשה בה שימוש בשום אמצעי עזר תיאטרוניים: לא מוסיקה מוקלטת, לא תאורה תיאטרונית ולא שום אביזר טכנולוגי אחר. יחד עם זאת היא מאד ויזואלית, עשירה בתנועה, בצלילים וטקסט, המופקים כולם באמצעות גופו של השחקן. ההצגה זכתה לשבחי הביקורת והקהל ונראה שהיא בדרכה להיות הצגת פולחן.
היטלר - הוידוי האחרון הצגת היחיד שזכתה לשבחי הביקורת והקהל. מפגן של משחק וירטואוזי. סיפורו ההזוי של הצורר הגדול ביותר שקם ליהודים במאה העשרים. היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין כי המוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי. טרגי-קומדיה אפלה. מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין. בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל. משחק: אמיר אוריין.