יצירה היא הניסיון לשים סדר בתוך אי-סדר. בעולם דחוס בתופעות מבלבלות, תפקיד היצירה הוא לעשות תיקון ולמצוא שלווה ונחמה.
|
|
גלריה: הדיבוק בחדר
הצגת "הדיבוק בחדר". הופיעה לראשונה בפני קהל בשלהי שנת 2008, לאחר תקופת חזרות שנמשכה כשלוש שנים. ההצגה מבוססת כולה על הביטוי הפיזי והנפשי של השחקנים. לא נעשה בה שימוש בשום אמצעי עזר תיאטרוניים: לא מוסיקה מוקלטת, לא תאורה תיאטרונית ולא שום אביזר טכנולוגי אחר. יחד עם זאת היא מאד ויזואלית, עשירה בתנועה, בצלילים וטקסט, המופקים כולם באמצעות גופו של השחקן. ההצגה זכתה לשבחי הביקורת והקהל ונראה שהיא בדרכה להיות הצגת פולחן.
אמיר אוריין בתפקיד הרב
מאייה אלרון - הבתולה אחוזת הדיבוק
אבי גיבסון בר-אל - הגבאי
הדיבוק על שולחן הרב
מאייה והנר על המצח
אמיר ומאייה
מאייה
גיבסון ומאייה: "דברי אל הדיבוק!"
אמיר אוריין בתפקיד הרב - גירסה מוקדמת
מאייה אלרון - הבתולה: "אני תנחום!"
גיבסון - הגבאי: "אוניברסיטה? טפו!"
מאייה: "ויוה אמריקה"
"המבדיל בין חול לחול!"
מאייה: "והדעת - מכאוב היא"
שרטוט ראשון שנעשה ע"י אמיר לעיצוב כסאות הבתולה, הרב והגבאי
אמיר, הרב: "דברי אליו והדיבוק ייצא ממך!"
מאייה, הרוח: "לפעמים הייתי מתעטף בטלית"
גיבסון ומאייה
"עשו אוזניכם כאפרכסת. הרבי אמר..."
חנה רובינא ב"הדיבוק" של "הבימה"
|
|
|
|
