האיגרת השבועית

דנה דבורין, שחקנית, במאית, מפיקה, הגישה תכניות ילדים בטלוויזיה, מספרת על הלימודים בתיאטרון החדר. בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.

כריזמה - כל אחד יכול?

"כָּרִיזְמָה", Charisma, בעברית "קִסְמָה", ביוונית χάρισμα, כלומר, מתנת חסד, היא מונח המגלם קשת רחבה של תכונות אישיות: היכולת לרתק קהל, להקסים אותו, לשכנע אותו ולגרום לו להתאהב באישיות זו, להיות מרותק אליה במובן של משיכה אינטלקטואלית, רוחנית, פיזית. בעבר נטען כי כריזמה, כשמה כן היא, מתנת חסד אלוהית ומי שלא קיבל מתנה זו, לעולם לא יוכל להיות כריזמטי. בשנים האחרונות התהפכה המגמה וכיום רבים מבקשים לאמן עצמם בהתנהגות כריזמטית.

- האם אכן כל אדם עשוי להיות כריזמטי?

- ניתן לומר בסבירות מתקבלת על הדעת שכמעט כל מי שמאמן עצמו במשך פרק זמן מספיק, יכול לסגל לעצמו התנהגות כריזמטית.

- מהו אותו "אימון במשך פרק זמן מספיק" המכשיר כמעט כל אדם להיות כריזמטי?

- קשה לנבא מראש ואין על כך מידע ישיר וסופי. מספר המשתנים הפועלים בתוך האדם ומחוצה לו, הוא רב מכדי שנוכל לנבא פרקי זמן קבועים מראש. כאמור, החוויה האישית המידית שלנו הופכת את חיינו להרפתקה מופלאה והיא לא תניח לקבוע מראש, כיצד, איך ומתי בדיוק תפעל הכריזמה.

- האם אדם כריזמטי יכול להשפיע על זולתו בכל מקרה?

- לא. כריזמה פועלת בשילוב של תכונות אישיות ומסרים בין אישיים. הכריזמה האישית היא בסיס טוב לריתוק קהל אבל כדי ליצור הזדהות נמשכת של קהל עם אדם כריזמטי, חייבת להיות אצל הקהל קבלה מראש של המסרים שמעביר האדם הכריזמטי לקהלו. שאם לא כן, קהל יכול להיות מרותק על בסיס של דחיית המסר.

לדוגמה: בסרטי מערבונים אמריקאים הגיבור הטוב זוכה באהדת הקהל, בגלל שילוב שני מרכיבים: אישיותו הכריזמטית של השחקן המגלם את דמות הגיבור והגדרת תפקידו כגיבור הטוב, שמסייעת לקהל להזדהות עם הדמות ובמקרים רבים גם לחבב, לאהוב או להעריץ את השחקן המגלם את הדמות. באותו האופן גם הגיבור הרע במערבון, "זוכה" בשנאת הקהל בגלל שני מרכיבים אלו: אישיותו הכריזמטית של השחקן המגלם את דמותו והגדרת הדמות כגיבור הרע של הסיפור. שני הטיפוסים הללו יחד, הטוב והרע, בהיותם מגולמים על ידי שחקנים כריזמטיים, מעוררים בקרב הקהל עניין מרבי ומרתקים אותו.

ראוי לשים לב להיפוך היחסים שבין המופיע הכריזמטי לבין הקהל שלו, בהקשר למסר שהוא מגיש. נניח שהמופיע הכריזמטי נושא דברו אל מול קהל מעורב. כלומר, קהל שחציו מקבל מראש את דבריו של המופיע ומזדהה איתם וחציו מראש דוחה את דבריו ולא מזדהה איתם. התופעה הסבירה ביותר שתתרחש היא שככל שהמופיע הכריזמטי מתאמץ יותר ו"מוסר את נפשו", כדברי הפתגם העתיק, על מזבח המסר שהוא מגיש לקהל, המזדהים עם המסר יעצימו את הזדהותם עם המסר ועם מי שמגיש להם אותו ואילו המתנגדים יעצימו את התנגדותם למסר וברוב המקרים יעצימו התנגדותם גם למגיש המסר. מדוע ברוב המקרים? כי ייתכנו מקרים שבהם קהל עשוי להגיב באופן הזה: "אני מתנגד לכל מילה שהוא אומר, אבל מעריך את האמונה האישית שלו בצדקת דרכו!"

האישיות הכריזמטית הבולטת ביותר לרעה במאה העשרים הייתה המנהיג הנאצי אדולף היטלר שייזכר לדיראון עולם כמחולל של החורבן הגדול ביותר בתולדות האנושות במלחמת העולם השנייה. אוהדיו ראו בו מנהיג מיתולוגי ברמה מתא-פיזית וההערצה אליו ניזונה ממוטיבים מיסטיים. זו אחת מהסיבות לכך שהגרמנים, לא סילקו אותו מהשלטון עד לרגע האחרון של חייו, שבו הוא התאבד בבונקר שלו וההתאבדות עצמה נתפסה על ידי אוהדיו כפעולה מתא-פיזית, חוצה גבולות של חיים ומוות.

להבדיל אלף הבדלות, הרבי מלובביץ' זצוק"ל, גם הוא היה אדם כריזמטי ביותר ובהיותו מנהיג של קהילה שהיא בעלת אופי מיסטי מובהק, גם מותו נתפס במושגים מתא-פיסיים, חוצה גבולות של חיים ומוות.

אלו שני קטבים של הטיפוס הכריזמטי, שחורגים אל מעבר לגבולות היגיון אנושי ידוע. כשמדובר בחיי יום-יום, השפעתו של הטיפוס הכריזמטי היא לרוב מקומית ולאו דווקא אוניברסלית.

נשיא ארה"ב לשעבר ברק חוסיין אובמה, הוגדר כאדם כריזמטי ביותר. הכריזמה האישית והתכנים האופטימיים של דבריו, סללו את דרכו אל הנשיאות ואף שחלק מתכניותיו לא יצא אל הפועל, לרוב הוא לא נתפס כאחראי לכישלון וחסידיו טענו שיריביו הכשילו אותו. כידוע, הוא עצמו נבחר לנשיאות פעם שנייה.  

מתחילת המאה העשרים הופך המונח "כריזמה" לאמצעי משיכה רב מערכתי: מדיני, תרבותי ותעשייתי. בתחום התרבות, נציג מובהק של השימוש בכריזמה כאמצעי מכירה, היא תעשיית הקולנוע האמריקאית. מתחילת דרכו ביסס הקולנוע האמריקאי את מכירת הסרטים שהפיק, על דמותם של "כוכבים" ו"כוכבות". אלו היו, כידוע, שחקנים ושחקניות כריזמטיים שמילאו תפקידים מרכזיים בסרטים הפופולריים ודמותם המורכבת הייתה אמורה להיות מבוססת על שלושה מרכיבים:

1. "דמות התפקיד", שהיא הדמות שגילמו על המסך.

2. "הדמות הציבורית" שבאמצעותה הציגו עצמם בציבור מחוץ למסך הקולנוע.

3. "הדמות הפרטית" שהיא זהות אישית שאמורה להיות חסויה מעין הציבור ומתקיימת ברשות הפרט של היוצר.

היכולת להגדיר דמויות אלו ולקיים איזון אישי ביניהם, היא תנאי הכרחי לשליטה של הפרט בחייו וליכולת לתפקד היטב בחיי היום-יום.

אבל לא כך נתקיים אצל כוכבי תעשיית הקולנוע האמריקאית במאה העשרים...

(המעגל הפתוח, הגרסה החדשה, ע' 38)

המשך יבוא:

כריזמה - פרק 2 מתוך 3: בנפתולי תעשיית הכריזמה (האיגרת ביום 24.8.2017).

כריזמה - פרק 3 מתוך 3: תשע הצעות לאימון כריזמה (האיגרת ביום 31.8.2017).

שלכם באהבה,
אמיר אוריין

אולי יש פה משהו בשבילך.

מעבר לדף: אודישנים דרושים

"המליאה" - דלת פתוחה

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה ומקבלת. דלת פתוחה ליוצרים וקהל.

מנחה: אמיר אוריין

על סדר היום: "מה קורה?", "מנחה-שחקן", קטעים... יוצרים יכולים לבדוק חומרים חדשים שלהם... משוררים וסופרים יכולים לקרוא מיצירותיהם... המליאה פתוחה לכל.

אפשר להופיע ואפשר לצפות בלבד.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

אפשר לתאם מראש:

טל', 052-340-1478 ,03-5171818, או בדוא"ל - כאן.

20 ש"ח כולל קפה, תה, מים וכיבוד.
לפרטים נוספים "המליאה"
הפגישה הבאה:

יום ו', 18.8.2017, 16:00

תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

במליאה הבאה אחריה (1.9.2017): הצגת הקריאה "בובה".

"ערוֹת - נשים מדברות מיניות"

מפגש ספרותי-תיאטרוני על ספרה של תמר מור סלע ובהשתתפותה.

האם יש בחברה הישראלית, שיח ספרותי וחברתי חדש על מיניות האישה?

ומדוע כל כך קשה לכתוב ארוטיקה בעברית?

עורך ובמאי: אבי גיבסון בר-אל.

מנחה: הסופרת שהרה בלאו. 

קטעים מתוך "ערות", בביצוע עינת סגל כהן ותמר אלקן.

ובהשתתפות המוסיקאית, נעמה כהן (NAMA).

כניסה: 25 ש"ח.

מוצ"ש, 19.8.2017, בשעה 20:00,

בית-קפה "הנסיך הקטן", רחוב המלך ג'ורג' 19, תל-אביב.

ניהול אמנותי: ינון צפריר, קבוצת אורתו-דה.

קללתו של ארוס

"לו היה אפשר ללכוד רגע אחד בזמן ולחפון אותו בכף היד, כאחוֹז פרפר שרטט כנפיו מגרה את קצות העצבים! לו היה ניתן לזקק מן החיים את תמצית הצוף שחפונה במכמניהם! אלפי מילים לא יגידו את שמביעה אנקה אחת. הגוף הערמוני והדשן, האגן המתרחב כמניפה בשרית מתחת למצר המותניים, הירכיים המצטללות בהבהובי האש הלוחכת..."

מזל טוב למני אביב, בוגר תיאטרון החדר, עם יציאתו לאור של הרומן שלו: "קללתו של ארוס"!

שש שנים כתב אותו ועוד שנתיים ערך והגיהה.

הרומן יצא בהוצאת הספרים "אי-פאבליש".

קישור לרכישת הספר: http://epublish.co.il/meniaviv  

הבמה בשרקייה

ערב פתוח ליוצרים בכל תחום בימתי שתרצו:

שירה, נגינה ושירה, נגינה בלבד, משחק, ספוקן-וורדס וגם פואטרי-סלאם, מונולוגים, סטנד-אפ, סופרים, משוררים, שחקנים אצטרה,

בבית הקפה-מסעדה "שרקייה", מקום לחברים לנוח, לשתות משהו, ללעוס משהו טעים ולפרגן זה לזה, רחוב סלמה 44 פינת רחוב אברבנאל. תל אביב. טל' במקום להזמנות: 0522-515152.

מנהלת הבמה: שרון שלומי נעים (בוגרת תיאטרון החדר), אליה פונים בהצעות להופיע במקום, בטל': 054-533-5135.

מונולוגים לשחקנים/ות בדוא"ל שלך

קבלו חינם את קובץ המונולוגים של תיאטרון החדר.

(קובץ PDF המכיל יותר ממאה מונולוגים נפוצים). כתבו אל הדוא"ל שלנו.