הצטרפו לאיגרת השבועית

"החדר" הוא התיאטרון היחיד בארץ שבו אתה מרגיש כמו בבית (מאיר אלוני)


האיגרת השבועית

יום ה', 2014 . 10 . 23

-------

משחק לבמה ולמצלמה

לפגישות הכרות: טל': 03-5171818

מידע לקבל כאן, וגם בדוא"ל

-------

יעוץ אישי

טל': 052-340-1478. מידע כאן וגם בדוא"ל

-------

סרטוני החדר ביוטיוב , אירועים בתיאטרון החדר
לאיגרות קודמות , לתגובות
-------

-------
היטלר

יום ד', 29.10.2014, בשעה 20:30
החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

טל': 0508-497715, 03-5171818
-------
הנוסע הסמוי
יום ה', 6.11.2014, בשעה 20:30, בחדר

יום ב', 17.11.2014, בשעה: 10:00, רחובות

טל': 03-5171818, 052-340-1478
-------

המשרתים

יום ד', 19.11.2014, 20:30

יום א', 23.11.2014, 21:00

טל': 03-5171818, 050-849-7715

-------
המליאה
פגישה דו-שבועית קבועה

דלת פתוחה באווירה נינוחה לקראת שבת
הפגישה הבאה:
יום ו', 31.10.2014, 16:00

טל': 03-5171818, 052-340-1478
-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: אקטיביזם, אופוזיציה, הרחקת העדות, הישרדות
•   אירועים: לוח


בפסטיבל עכו השנה התקיים יום עיון בשם: "הבמאי כיוצר אקטיביסט". בין הפעילויות הייתה סדנה על הנושא "החשיבה האופוזיציונית". את הסדנה ניהל איש תאטרון החדר וחבר הוועדה האמנותית של פסטיבל עכו, אבי גיבסון בר-אל.

 

גיבסון הציג את המודל המקובל בתאטרון החדר ("אירוע קואליציוני-אופוזיציוני", ספר "המעגל הפתוח" 1998, עמ' 356). חלק מהבמאים הנוכחים התווכח אתו ומשום מה השווה את גיבסון לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולבסוף יצא מהמקום מתוסכל... עד כאן הדיווח של גיבסון.

 

הדבר היחיד שבעיני מעורר תמיהה בדיווח הזה היא ההשוואה למר נתניהו. יש לשער שדבריו של גיבסון עוררו התנגדות אצל אותו חלק מציבור הבמאים והם חיפשו דבר מה אחר שגם הוא מעורר בהם התנגדות וכך הגיעו להשוואה המופרכת הזאת, במובן של "אנחנו כל כך מתנגדים למה שאמרת שהדבר היחיד שעולה בדעתנו כמשהו שאנחנו מתנגדים לו הוא ביבי!" נו, טוב. אין באים חשבון עם אדם בעת צערו או בעת התנגדותו הקיצונית, אבל ראוי להסביר את מהות התסכול.

 

כאמור, חלק מהבמאים יצא מתוסכל. סיבה אפשרית אחת לכך היא שהם למדו דבר חדש. מקובל לחשוב וגם סביר שלימוד של חומר חדש לחלוטין מעורר תחילה התנגדות. חומר חדש מחייב התארגנות תודעתית חדשה והדבר יוצר קושי שבא לידי ביטוי בהתנגדות. התרגלתי להתנגדויות אלו במקרים רבים בעבר כאשר באתי ללמד דבר חדש. לעיתים חולפות שנים עד שחומר חדש נעשה מובן ומקובל. יש להמתין עד שהחומר הנלמד החדש יעובד ויצור קשרים ברי קיימא עם חומרים אחרים. בינתיים הוא פועל את פעולתו באופן לא לגמרי מודע.

 

ואולי המידע על חשיבה אופוזיציונית כלל אינו חדש לאותם במאים והוא מעורר חרדה מטעם כלשהו.

 

"אקטיביזם שיפוטי" הוא מונח שדנים בו בכל פעם שבית המשפט העליון מפרסם החלטה בעל אופי חתרני או אופוזיציוני. אקטיביזם נתפס כמונח שמתאר פעולות חתרניות אם לא אופוזיציוניות או, שומו שמיים, אנרכיסטיות.

 

הנחת יסוד: כל תופעה בימתית שיש בה ביקורת על הסדר הקיים היא צורה של אקטיביזם. למעשה כל פעולה מוחצנת שמגיבה למציאות היא צורה של אקטיביזם כמו שכל הצגה היא פוליטית ואם כך, ואכן זה כך, נותר רק לשאול איזו מגמה פוליטית משרתת ההצגה המסוימת הזאת. התשובה לכך היא אחת משתי אפשרויות: אמנות אופוזיציונית או בידור קואליציוני.

 

 

מה ענין אקטיביזם זה לבימוי תאטרון? בתאטרון הרפרטוארי-מסחרי הישראלי היום כמעט כל ההצגות הן בעלות אופי מסחרי-קואליציוני, כלומר, עליהן למצוא חן בעיני מכנה משותף רחב ככל האפשר. וזה כידוע מוביל להורדת רמה וריכוך מסרים.  על כן, רוב במאי התיאטרון בישראל כלל אינם מעסיק עצמו בסוגיות של אקטיביזם אופוזיציוני ואם לפעמים הם מעיינים בכך ומבקשים לתת לזה ביטוי על הבמה, הם מנועים מלעשות זאת מטעם עצמם או מטעם התאטרון המעסיק אותם. האם מישהו ראה לאחרונה אקטיביזם על במה מסובסדת כלשהי? מסתבר שיום העיון בפסטיבל עכו היה חיוני.

 

רוב הבמאים גדלו על מסורת עתיקה אשר על פיה ככל שהיוצר "מרחיק את עדוּתה" של היצירה כך היא נעלה יותר, נשגבה יותר. בדיקה היסטורית קלה יכולה בקלות לשבש את הטיעון העתיק הזה.

מכאן ברור שהדבר שקומם את רוב הבמאים הנוכחים במקום היה הטיעון ההפוך שהוצג בפניהם והוא ניתן להגדרה כך:

תפקידו האמנותי של התיאטרון הוא "לקרב את עדוּתו".

תפקידו הבידורי של תאטרון הוא "להרחיק עדוּתו".

אני מניח שזה נשמע להם ממש ככפירה בעיקרי האמונות והדעות הנלמדות. מיד נסביר.

 

הנושא כשלעצמו הוא סבוך ורגיש. על כן ניגע בו בזהירות באמצעות דוגמה קלאסית. במחזה "המלט" של שייקספיר אומר המלט: "משהו רקוב בארץ דנמרק". ברור שהוא מתכוון לומר שמשהו רקוב בארץ אנגליה בזמנו. אבל אם היה אומר: "משהו רקוב בארץ אנגליה", יש להניח שהמחזה "המלט" לא היה מוצג יותר מפעם אחת ויחידה, המחבר היה מואשם בבגידה במולדת, ראשו נערף, התאטרון שלו נשרף ועל גופתו היו חורטים "מוות לשמאלנים" וכן הלאה. השתוללות אנשי ימין במלחמת עזה האחרונה היא צל חיוור לעומת מה שהיו עושים לשייקספיר.

 

כלומר, ההצהרה שמשהו רקוב בארץ דנמרק היא לא אמירה נשגבה אלא תעודת ביטוח כנגד פגיעה ביוצרים. שייקספיר ועוד רבים וטובים "מרחיקים את עדותם" כדי לשמור על שלומם האישי. מדובר בהישרדות מן הסוג הפשוט והבסיסי ביותר.  


יש מקרים בהיסטוריה שבהם כורח פיזי בסיסי מתקדש במהלך הדורות והופך לאמונה מוצקה ומקודשת. כך למשל קיימת השערה מקובלת שאיסור אכילת חזיר אצל יהודים ומוסלמים נולד מתוך כך שגידול חזיר באזור המזרח התיכון הוא לא רווחי: מחסור במים וכו'. הנצרות שהתפתחה בעיקר באירופה בטלה את האיסור הזה ובה הוא לא קיים. כך גם האמירה ש"משהו רקוב ארץ דנמרק" היא אמירה שנולדה מתוך דאגה לשלומם של היוצרים. כמו בעניין החזיר, כך גם בעניין הציווי היצירתי הזה – מה שהיה כורח פיזי בסיסי, מתקדש למעלת מצוות האל. במהלך השנים נוצרת מערכת אמונות ודעות התומכת בציווי הזה ומחזקת אותו.

 

בעניין הרחקת העדות של היצירה, אפשר לשמוע אמירות תומכות ש"ככל שזה רחוק יותר כך זה אוניברסאלי יותר, נשגב יותר" וכן הלאה. כמובן שזהו טיעון מופרך. כי ככל שזה רחוק יותר, כך קל יותר להתעלם מהמסר האמנותי ולהרחיקו מחשבון הנפש האישי של היוצרים והקהל. הוכחות לכך מפוזרות בכל מקום שבו יש הצגה וקהל. ישנם מבקרי תאטרון המעודדים יוצרים להרחיק את עדותם ומזלזלים בקירוב העדות. כתב מבקר אחד שאת שמו ראוי לא להזכיר כי הוא רק דוגמה: "מעלתה של היצירה היא בכך שהיא לא מתארת מקרה מסוים אלא מעלה את הסיפור לדרגת סמל נשגב"... מעניין.


האמת, ככל אמת, היא לא פשוטה ולרוב לא נעימה: דווקא כאשר היוצר מקרב עדות ונכנס לפרטי הפרטים של הזוועה, הוא עשוי ליצור חוויה טראומטית שמזעזעת את שלוות הנפש של הצופה ומחייבת אותו לעוררות תודעתית מהפכנית והרי בסופו של דבר זהו תפקידו הראשון במעלה של התאטרון.

 

מדוע קירוב העדות מרתיע כל כך? משום שככל שאתה מקרב את עדותך כך עולה המתח אצל החשופים לעדות. אם היא ביקורת מידית ונוקבת על הקהל, כי אז שלומו ורווחתו של היוצר נתונים בסכנה. הקהל עצמו מבקש להימנע ממגע עם עוצמות גבוהות של יצירה, אף שהפורקן אחר כך הוא חזק יותר. רובו של הקהל מפחד ממהפכות. מה רוצה קהל? רק שלא תזיז לו את כוס הקפה שלו ושתעשה לו נעים בגב ושלא תטריד אותו באתגרים אינטלקטואלים ורגשיים. נדרש קהל בעל אומץ לב ושאר רוח כדי לעמוד בקירוב העדוּת. קהל כזה הוא נדיר היום. למעשה תמיד היה נדיר.


מכאן אנו מסיקים:
ככל שסיפור ההצגה קרוב יותר להווה של הקהל כך האירוע שואף להיות אמנותי וככל שהוא אמנותי הוא אופוזיציוני.

ככל שהסיפור מורחק מהקהל, המסר מרוכך, האימה מסתתרת, היוצרים מתחנפים וטוענים שהמסר שלהם "לא פוליטי ובכלל זו הצגה בידורית ומצחיקה", או "הצגה בעלת תכנים כללים ונשגבים" כך היצירה היא בידור נמוך, ברחני, מוג-לב וקואליציוני.

אבל את נפשותיהם הם הצילו ואולי גם הרוויחו כמות נאה של שקלים.

 

מה נאחל לעצמנו: שיהיה בנו אומץ לב ליצור יצירות מקרבות עדות ומספרות סיפור ברור ונורא ואופוזיציוני ושיהיה לנו קהל שעומד בזה. בחוויה החברתית הזאת טמונה הגאולה שלנו.

ומה אם רובו הקהל כן יעמוד בזה?

הנה מתקרב פרדוכס.

נדבר על זה.

 

- באהבה,

אמיר

קישור קבוע


היטלר

 

 

(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

 

"זהו מבצע של משחק נדיר!  (צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין שהמוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי. טרגי-קומדיה אפלה.

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ד', 29.10.2014, בשעה 20:30 (כל המקומות כבר הוזמנו)
החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

(היטלר - דף באתר החדר)
 (לקבלת התוכנייה)

--------------


הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

מבוסס על סיפור אמיתי:

רב חובל מגלה על סיפון האנייה נוסע סמוי

ופוקד להשליך אותו לים

יום ה', 6.11.2014, בשעה 20:30,

בחדר החדש בתל אביב.

יום ב', 17.11.2014, בשעה: 10:00,

בבית "חוויות שוויץ", רחוב חיים סירני 52, רחובות. 40 ₪.  

טל': 03-5171818, 052-340-1478

 

--------------

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014", מאת סלמאן נאטור

בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין- תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

יום ד', 19.11.2014, 20:30

יום א', 23.11.2014, 21:00

יום ג', 25.11.2014, 20:30

החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב,

טל': 03-5171818, 050-849-7715

--------------

----------------------------

"המליאה" של תיאטרון החדר
פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

דלת פתוחה ליוצרים ולצופים לקראת שבת

המקום מוגדר מקום פרטי.
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד.
משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 31.10.2014, בשעה 16:00

בחדר ברחוב יוסף הנשיא 5, דלת 3, תל-אביב. 

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

רשימות קצמן

סרטו של אמנון וינר. סיפורים אמתיים על איש שמעולם לא היה, בין שואה לאפוקליפסה. 
הקרנות סדירות בחודש אוקטובר, בימי חמישי ושבת בשעה 17:30, בסינמטק תל אביב

(03-6060800, שלוחה 1). בהזמנת הכרטיסים יש לציין את הקוד: קצמן 303. 

מקבלים הנחה של 50%! ההנחה תקפה בסינמטק ת"א. 

3 הקרנות בסינמטק ירושלים במהלך חודש אוקטובר (9377 *). 

 

הרומן העתידי שלכם

לרגל "חודש הכתיבה הלאומי" – סדנה לכתיבת רומן

בהנחייתו של הסופר, המשורר והעורך הספרותי יואב איתמר

לפרטים נוספים: penpaloffice@gmail.com

 

בילוש מודיעה
להשכרה חלל בגודל 130 מ"ר. נוף פסטוראלי, חנייה בשפע. אפשרות לחלוקה למספר משכירים. אפשרות לשיתוף פעולה עם: בלהה זינגר, מושב בורגתא, 054-229-0096

 

פסיכותרפיה

יואל בלום, בוגר תיאטרון החדר, עו״ס קליני. עוסק בפסיכותרפיה פרטנית, ייעוץ, הדרכה, הנחיית קבוצות. מבוגרים, נוער ומתבגרים. דובר עברית, אנגלית, רוסית.

טל': 054-435-2244, כרטיס ביקור

 

עיסוי מונגולי

העיסוי הסודי שהיה נהוג בקרב לוחמיו של ג'ינגיס חאן.

פנינה גינצבורג, 03-529-9528

 

עיסוי, רפלקסולוגיה
מטפלת במגוון שיטות של עיסוי ורפלקסולוגיה.

מינה ברגר, 052-659-1913


נטלי – שומרת הכלבים

בצאתך לחופשה, לנסיעת עבודה, לביקור בחו"ל, אני שומרת על הכלב שלך, במסירות ובאהבה. נטלי, 052-841-9893

 

פרינג'י - אתר הצגות פרינג', בניהולו של רן בן עזרא.

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il