כתיבה ובימוי: דרור קדם. משחק: שני לרר. הדרכת מחול סופי: סמדר יערון. בימוי מצלמה: גיא דוידי.
בתחום האירוע האמנותי - שהוא תחום סופי, מוגדר במקום ובזמן נתונים מראש - מספר אפשרויות היצירה שואף לאין סוף! |
האיגרת השבועיתיום ה', 2016 . 6 . 23------- לימודי המשחק והבימוי בקורסים השנתיים המרוכזים ההרשמה עכשיו טל': 03-5171818. מידע נוסף כאן. ייעוץ אישי: אמיר אוריין, 052-340-1478 ------- ------- המליאה יום ו', 24.6.2016, 16:00 ------- היטלר, הנוסע הסמוי, המשרתים בקרוב הם חוזרים ------- עוד במדור אירועים באיגרת זו -------
כתיבה ובימוי: דרור קדם. משחק: שני לרר. הדרכת מחול סופי: סמדר יערון. בימוי מצלמה: גיא דוידי.
יש תאטרון שהוא בידור ויש שהוא שליחות אישית וחברתית מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם
(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)
מדברים אתך שטויות? המתן במה היא משל לחיים. מה שנאמר כאן על במאים, כוחו יפה לכל בעל תפקיד ניהולי מאחורי הקלעים. זהו מסר לידיד במאי.
לאחר ההצגה שמעתי אותך משוחח עם צופה אחת על ההצגה שלך. אמרה שנהנתה והחמיאה לשחקנים. לא החמיאה לך כבמאי והרי זה ידוע בקרב יוצרים שרוב הצופים כלל לא יודעים מה תפקידו של במאי בהצגה וכיצד הוא משפיע על היצירה כולה. מי שנמצא בחלון הראווה של האירוע, מקבל את כל המחמאות וביקורת משליכים על הדרג המנהל שמאחורי הקלעים. צופה תמים מחמיא לשחקנים על דברים שהם בתחום עבודת הבמאי ולא עולה על דעתו שהבמאי ראוי למחמאה נפרדת. שהרי לפחות באופן תיאורטי, כל מה שעושה שחקן, נמצא בתחום אחריותו של במאי. בנושא משיק לזה כבר עסקנו בעבר ("בכול אדם מתקנא..."). ובכן, הצופה אמרה את דברה והבמאי עלול לחוות תסכול כלשהו.
מה נותר לו לבמאי מתוסכל לעשות? להקשיב בסבלנות ולנשום נשימות רכות, ארוכות ומרגיעות, באופן שאין רואים אותן מבחוץ וכך לשחרר מתח מצטבר...
אחר כך היא ביקרה פרט בהצגה. אתה הגבת בהסבר מנומק מדוע עשית מה שעשית. תגובה כזאת, בתנאים האלה, עלולה להישמע כהצטדקות או כהתרסה, אבל לא הספקת לומר אלא מספר משפטים בלבד וכמנהג המקום, נכנסה הצופה הנלהבת לדבריך ולא הניחה לך להביא את ההסבר שלך לנקודת השובע שלו והתעורר ויכוח מר וזהיר, מלווה חיוכים מאולצים וצחקוקים שנועדו לרמוז שלאף אחד מהדוברים אין כוונה רעה אבל כל משפט נכנס בגופם של המשתתפים במלחמה הזאת כאילו היה חץ מורעל.
הנזק הנפשי כבר נגרם והשיחה הפכה לבליל של דברים מעורבים שאף אחד מהם לא בא על סיומו התקין כי, כמו במקרים רבים אחרים, נכנסתם זה לדברי זו והשיחה הקצרה הסתיימה בתסכול הדדי. שיחות כאלה מתישות במיוחד והן שכיחות, גם בערוצי התקשורת המרכזיים.
החלופה להתנהגות המתסכלת הזאת היא קלה יותר, פשוטה מאד יעילה ובריאה יותר: הבמאי מקשיב לצופה התמים וההדיוט, גם אם הוא לא הדיוט, אלא איש מקצוע. לפעמים גם אנשי מקצוע נופלים בפח שבדרך כלל נופלים בו צופים תמימים. ובכן, להקשיב בלבד ובאורך רוח. לא לעצור את שטף דיבורו של הצופה, לא להיכנס לדבריו. ודאי לא להתווכח בניסיון לשכנע אותו בצדקת הדרך שלך, אלא אם כן עלתה השיחה לרמה אידיאית-פוליטית, אבל היום זהו מצב נדיר ביותר ולרוב אנשים עוסקים בקטנות. לאחר שהצופה סיימה את דבריה, יש להמתין שתי שניות ואז לנשום נשימה ארוכה ורכה שאין רואים אותה מבחוץ ואז אפשר לומר: "תודה על ההערה. היא חשובה לי מאד. אני אחשוב על מה שאמרת". לכאורה זה מובן מאליו. לא בתרבות שלנו. על כך יש לשוב ולהזכיר. אבל...
למרבה הפלא, בחלק מהמקרים שנצפו אצלנו, התגובה המנומסת הזאת לא מספקת את הצופה הנלהב ולעיתים אף מתקבלת אצלו כהתנשאות או כלא אמינה או סתם מתסכלת, כי עדיין לא נתן ביטוי שלם לכל מה שיושב לו על הלב ושסיבותיו המקוריות הן לאו דווקא בנושא הנדון, אלא דבר עלום שרק הצופה יודע מהו והזעם על אותו דבר עלום פורץ עכשיו על ראשו של הבמאי, שתפקידו עתה לשמש כלי קיבול לתסכול שלא ממין הנושא המדובר.
אבל גם כאן יש גבול למה שיכול במאי מכיל להכיל. אינך חייב לעשות יותר מאשר עשית. עשית כמיטב יכולתך ואם הצופה לא בא על סיפוקו, הוא בלי ספק, ימשיך לדבר ואתה תמשיך להקשיב ולאחר פרק זמן, שתלוי בכל מקרה לגופו, אולי תהיה זו תחילתה של ידידות מופלאה.
שיהיו לנו ימים טובים באהבה,
שניים נפגשים ברחוב. הרבה זמן לא ראו זה את זה. מדברים. מדברים כמו ששני אנשים מקומיים שנפגשים ברחוב והרבה זמן לא ראו זה את זה - מדברים. על מה מדברים שני אנשים? למי יש יותר גדול. וכי על מה ידברו שני אנשים מקומיים שנפגשים ברחוב ולא ראו זה את זה זמן רב? למי יש יותר גדול. כמובן שלעולם לא מזכירים את הגדול בשמו המקורי. יש לו תחליפי-שם רבים: ממון, עבודה, משפחה, ילדים, נכדים, נינים ואחרי מספר דקות שניהם חשים תשישות מסוימת מהולה בתסכול מר וכל אחד מהם מבקש להיחלץ ממלתעות זולתו וללכת לאי בודד או לפחות לשבת לבדו בפינה נסתרת וקרירה בבית קפה סמוך ולא לעשות שום דבר ולשכוח את הדיבור על מי יש לו יותר גדול. (א.א.)
אולי יש פה משהו בשבילך. מעבר לדף אודישנים דרושים
היטלר הנוסע הסמוי המשרתים בקרוב הם חוזרים טל': 03-5171818, 0523-401-478
EXPRESS YOUR MARGA מופע לתוך עצמנו. ובחזרה. חוויה אמנותית-חברתית-מדעית, שמאפשרת לך לגלות צד נוסף בעצמך. MARGA - מילה בסנסקריט שמשמעותה, האמת בדבר הדרך לשחרור מסבל אנו מאמינות שמתן ביטוי ל-MARGA בחיינו, יוצר התפתחות חיובית מעצימה מתמדת. האירוע נוצר בעקבות מחקר אישי וכן בהשראה ובהתבססות על תאוריות וטכניקות שונות: טכניקת המשחק "שיטת אוריין - המעגל הפתוח"; תאוריות וטכניקות בטיפול בתנועה ובמחול (ארליך, שחר-לוי ועוד); תאוריות רוחניות ופסיכולוגיות (יונג, קליין, גשטאלט ועוד); ותאוריות מדעיות (פיזיקה, גאומטריה מקודשת ועוד). יום ד', 29.6.2016, בסקולה - חלל לאמנויות במה וקרקס, רחוב הרכבת 72 תל אביב. כניסת קהל בשעה 20:00. תחילת מופע: 21:00. לפני המופע - תערוכה: Express your MARGA טלפון: 077-541-6529 טאל לוי: 0523-720763, בת-חן הוורדי וקשי: 054-220-9737
"המליאה" של תיאטרון החדר דלת פתוחה לכולם. פגישה דו-שבועית נינוחה "מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן", נושא על הפרק, במה פתוחה יוצרים יכולים לבדוק קטעים חדשים שלהם כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות מנחה: אמיר אוריין. 20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478 משך הפגישה: 3 ש' בערך. הפגישה הבאה: יום ו', 24.6.2016, 16:00 20 ש"ח כולל כיבוד. רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב טל': 03-5171818, 052-340-1478
מונולוגים לשחקנים/ות: לקבלת קובץ מונולוגים: (הדוא"ל שלנו) אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138 |
© 2024 אמיר אוריין תיאטרון החדר | בית | | | אודות | | | לימודים בחדר | | | הצגות ואירועים | | | מולטי מדיה | | | קשר אישי | | | שיטת אוריין | | | חדש | | | מפת האתר |