הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.


האיגרת השבועית

יום ה', 2017 . 8 . 31

-------

המליאה - דלת פתוחה ליוצרים וקהל

יום ו', 1.9.2017, 16:00

כולל הצגת הקריאה: בובה

פרטים באיגרת

-------

-------

לימודי משחק, לימודי בימוי

טל': 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי:

אמיר אוריין, 052-340-1478

-------


באיגרת זו:

•   מונו-דיא 2017: מונולוג החרדה
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: כריזמה - פרק 3 מתוך 3
•   אודישנים דרושים: להיכנס לרגע
•   אירועים: לוח קטן

השבוע התקיימה בתיאטרון החדר: "מונו-דיא 2017", שהיא חלק במסורת ארוכת שנים של סיום שנת לימודים, בערב מונולוגים ודיאלוגים המתחברים לרצף טרגי-קומי של החוויה המקומית. בכל שבוע נביא קטע מהערב המרגש הזה, שבו הציגו השחקנים ביצועים נפלאים. השבוע קטע מס. 13: "חרדה" - מהי החרדה וכיצד היא פועלת. כתיבה ובימוי: אמיר אוריין. שחקן: גל ירושלמי.

קישור קבוע


תשע הצעות לאימון כריזמה - לא רק לשחקנים

 

(המשך מהפרק השני: "בנפתולי תעשיית הכריזמה")

 

...להיות מוחצן, בעל ביטחון עצמי, מדבר בשטף לשון, בעל הופעה חיצונית מושכת, מדיף ניחוחות בושם - כל אלו תכונות שיכולות, אולי, לסייע לאדם להיות מקובל בחברה. אולי. כל אחת מהן אכן יכולה להתקיים במסגרת שלל תכונותיה של אישיות כריזמטית, אבל אף אחת מהן לא יכולה להיות סיבה להיותו של אדם כריזמטי. מה כן?

 

להלן רשימה של הבחנות שמסייעות לבניית התנהגות כריזמטית:

 

1. קשר עין (האמנם?)

הבחנה זו היא על קו התפר שבין אמת לבין לא אמת. בדרך כלל היא לא נכונה אבל מחייבת התייחסות מיוחדת. יש שחקנים שמבקשים מעמיתיהם על הבמה שישמרו איתם על קשר עין נמשך וזאת לדבריהם "כדי שייווצר קשר טוב בינינו!" ידוע לנו מהניסיון המעשי שהמשתתפים בדיאלוג יכולים ללטוש עיניים זה בזה עד שיעלה עשן וקשר טוב לא ייצא מזה, כי קשר עין פיזי בלבד, הוא לא ערובה לקשר אמין ולעיתים הוא אפילו יוצר מתח מתסכל ועצבנות. קשר טוב נוצר מתוך כוונה פנימית של המשתתפים בדיאלוג, עם או בלי קשר עין ישיר. ובכן, כן. זהו משל לחיים ולקשרים שאנו מקיימים בהם. אבל קשר עין מתוך התכוונות ליצירת קשר טוב, זו בהחלט צורת התנהגות שראוי לתרגל אותה. והיא מעוררת אהדה כלפי מי שמאמץ התנהגות זו.

 

2. הקשבה

יכולת ההקשבה שלנו היא לא תכונה מובנת מאליה. הקשבה, כמו קשר עין, כמו כל צורות ההתנהגות הבונות כריזמה, היא דבר שיש לתרגל אותו. הקשבה כצורת התנהגות פעילה ולא סבילה, יוצרת קשר טוב עם העולם. ההקשבה אינה רק תנוחה חיצונית, אלא כרוכה בהתגייסות אישית כוללת להקשבה, להבנת המסר של הזולת וליכולת לקבל אותו, לעבד אותו ולקיים דיאלוג מפרה. החשוב מכל: לא להתפרץ אל תוך דבריו בטרם סיים אותם. כי בתנאים קריטיים מסוימים התפרצות כזאת עלולה להיחשב כפשע חברתי.

 

3. אמפתיה

אמפתיה היא כידוע היכולת להיכנס לנעליו של הזולת מבלי לאבד את עצמיותך. היא נמצאת בקוטב הנגדי להזדהות. כידוע, בהזדהות, מוותר האדם על עצמיותו לטובת סיגול אופני התנהגות של אחר או אחרים. מעריצים מזדהים עם הכוכב שלהם ובגיל ההתבגרות זהו לרוב שלב בהתפתחות האישית. אבל אזרחים המזדהים עם המנהיג שלהם, זהו סיפור אחר וכידוע הוא מסוכן ביותר מבחינה אזרחית.  מזדהים אלו מאבדים את שיקול הדעת האישי והולכים כעיוורים בעקבות מנהיגים כריזמטיים. עדיף להיות אמפטי. לדוגמה: שחקן לא אמור להזדהות עם הדמות שהוא משחק, אלא להיות אמפתי כלפיה. תארו לעצמכם שחקן מזדהה עם דמות ואז הוא הופך לאישיות חד ממדית, שהיא הדמות ואין מי שייפקח על התנהגותה של הדמות. במקרה של "המלט" הרי זו ממש סכנת נפשות כי במהלך המחזה המלט הורג מספר דמויות אחרות. אם שחקן יחשוב שהוא "המלט", הוא עלול לאבד את שיקול הדעת שלו כאדם ולפגוע בעמיתים על הבמה. למזלנו, מקרים כאלה הם נדירים ביותר. אמפטיה מאפשרת ליוצר לנוע בין ביצוע התפקיד, כלומר ההיסטוריה של הדמות, לבין החוויה האישית המידית של היוצר ופירושו של דבר ביצוע עשיר ומרתק. אמפטיה שאדם מגלה כלפי זולתו יכולה להיות מרכיב בכריזמה שלו.

 

4. התלהבות תמימה

זו התלהבות הנובעת מהחשיבות שמייחס היוצר לתכנים שהוא מעביר לקהלו. זו גם התלהבות מתוך אמונה בצדקת הדרך. אם היא אינה בנמצא ברגע זה, שחק אותה והיא תימצא.

 

5. קבלה עצמית

קבלה עצמית אין פירושה ביטחון עצמי. הביטחון העצמי הוא רק אופציה אפשרית בהחלט. אם הוא לא מצוי לנו ברגע זה, הרי שבכל זאת אפשר להביט החוצה וסביב לנו ופנימה אל תוך עצמנו ולומר לעצמנו: "אני מקבל את המצב הקיים ככל יכולתי ובסבירות מתקבלת על הדעת. אני מרגיע את עצמי, נושם נשימות מלאות ומחייך לפחות חיוך אחד לרגע..." על קבלה עצמית יש לעבוד כל הזמן. לאחר אימון בפרק זמן השונה מאדם לאדם, היא הופכת למובנת מאליה.

 

6. ביטוי רגשי פתוח

מדובר בכל טווח הרגשות האפשרי. זו התכונה האישית שמאפשרת להתרגש אל מול קהל. אפשר באופן מוחצן. כלומר, צוחקים בשמחה או בוכים בדמעות ובעצב. אבל אפשר גם באופן מופנם כשהחוויה מתקיימת במלואה בגופו של היוצר ורק חלק ממנה נראה לעין חיצונית.

 

7. זרימה חופשית של חוויות ותגובות

זו היכולת להתחבר אל הסביבה באופן ראשוני ומלא. זוהי הקפיצה אל בריכת הרגשות המתקיימת בכל רגע נתון, מבלי לדעת מה יקרה ברגע הבא. האם בכך עלול היוצר לסכן את היוקרה שלו? אולי כן, אבל הסיכון הזה גורם לקהל להזדהות עם היוצר והזדהות זו מקטינה את השפעתו של סיכון אפשרי. האם אורבת לו ליוצר מפלה כלשהי? יתכן. אבל גם מפלה היא רגע דרמטי ואם מקבלים אותה וממשיכים ליצור קשר, היא הופכת לאפקט דרמטי. כל זה נכון בתנאי שהזרימה אכן מתקיימת והיוצר אינו במצב של התנגדות אישית. גם שחקן כריזמטי, אם הוא נכנס למצב של התנגדות, הכריזמה האישית אינה מסייעת לו, אלא אם כן הוא מבצע מיד טיפול במצבי התנגדות אבל זה פרק אחר.

 

8. פְּגִיעוּת (!)

זהו הסוד שבתוך הסוד. זו תכונה בסיסית המונחת ביסוד הכריזמה. פגיעות יסודה בטראומה. בני האדם חווים טראומות בחייהם. טראומה חושפת את הפגיעות שלנו. במקרים רבים לא ניתן לזהות אותה. היא אינה חייבת להיות מוחצנת בהתנהגות נראית לעין, אבל היא עוברת אל הקהל ונתפסת באמצעות תפיסה חושית רגישה של הצופה. הצופה קולט, לרוב באופן לא מודע, את הפגיעות של היוצר הניצב לפניו ומזהה אותה באמצעות הפגיעות של עצמו. רוב בני האדם אינם יכולים לתת ביטוי לפגיעות של עצמם, אלא רק מתוך הסכמה מלאה ובסיוע של אנשי מקצוע, כמו לדוגמה, בטיפול הפסיכולוגי. על כן, קיימים היוצרים, השמאנים, כהני הדת ואישי ציבור אחרים, המאפשרים לקהל לתת ביטוי לפגיעות שלו באמצעות פגיעותו של המופיע בפניהם, כמובן שפגיעותו של היוצר יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופן לא ישיר, כלומר, במקרים בהם הוא עצמו לא נוכח במפגש עם קהל ורק יצירתו נוכחת, כמו באמצעות יצירה מוסיקלית, פלסטית, לירית ואחרים. אבל כשמדובר בהופעה ישירה מול קהל, הקשר הוא ישיר ואז האישיות הכריזמטית מרתקת את הצופים ויוצרת אהדה כלפיה. פגיעותו של האדם-היוצר היא הדבר שבני אדם מתחברים אליו יותר מכול. על כן, ראוי להיות מודע לפגיעות שלנו ולקבל אותה באופן מלא ככל האפשר. היא אחת מאפשרויות הגאולה שלנו.

 

9. אהבה כרגש מרכזי וכברירת מחדל קסומה

ראוי שמפעם לפעם נעלה בתודעתנו תמונה של גלים לבנים ונאמר לעצמנו: "אני שולח/ת גלים לבנים של ריפוי ואהבה אל העולם, היקום, הטבע הדומם, הצומח והחי ואל בני האדם בכלל זה". או בקיצור: "אני שולח/ת גלים לבנים!" גם אם אנו בני אדם רציונליים ולא מאמינים בהתרחשויות בעלות אופי מיסטי, רצוי לאמץ התנהגות זו. מדוע? הפעולה המנטלית של שליחת גלים לבנים, היא צורה של השאה עצמית (היפנוזה), או דמיון מודרך עצמי. בכל מקרה היא פעולה מנטלית המגייסת אנרגיה להתנהגות חיובית שיש לה, קודם לכל, השפעה טובה על האדם-היוצר עצמו המפעיל אותה. האנרגיה הנדרשת לפעולה, מזינה את ההתנהגות הגלויה לעין שלנו. הפעולה מרגיעה קודם לכל אותנו עצמנו ואז היא משפיעה על הסביבה. בני אדם נוטים לחקות ולסגל לעצמם התנהגויות נוחות ונעימות שהם קולטים מהסביבה וזו אחת מהן. היא נתפסת ע"י הסביבה גם אם אין אנו עושים כל תנועה בולטת לעין כדי להמחיש את החוויה.

 

שאלה: "ומה אם קשים עלי ההקשבה וקשר העין ואני לא יכול להיות אמפטי למי שאני לא סובל אותו בעליל ואני לא חש בהתלהבות ואין לי אמונה בצדקת הדרך ואני לא ממש מקבל את עצמי על כל מגרעותיי וקשה לי עם זרימה חופשית של התנהגות וכל כיוצא באלה?"

 

תשובה: שחק אותה! אתה לא חייב לחוות באופן אותנטי את כל מכלול ההתנהגויות הללו. שחק אותן! נראה לך מלאכותי? שקרי? אם כך, שחק אותה באופן מלאכותי! שחק אותה באופן שקרי ובכל כוחותיך! ואז, בסבירות גדולה ביותר, עם קבלה עצמית, ייווצר הקסם! והפעולה שלך לא תהיה שקרית! להפך, זו תהיה התנהגות מלאה של אמת וגם תוכל ליהנות ממנה הנאה פיזית בסיסית פשוטה ומרנינה. זו כל התורה על רגל אחת וכל השאר אימון שנמשך כל ימי חיינו.

 

(המעגל הפתוח, גרסה חדשה, ע' 38)

 

פרקי כריזמה:

כריזמה - פרק 1 מתוך 3: כריזמה – כל אחד יכול? (האיגרת ביום 17.8.2017)

כריזמה - פרק 2 מתוך 3: בנפתולי תעשיית הכריזמה (האיגרת ביום, 24.8.2017).

כריזמה - פרק 3 מתוך 3: תשע הצעות לאימון כריזמה (האיגרת היום 31.8.2017).

 

שלכם באהבה,
אמיר אוריין

קישור קבוע

אולי יש פה משהו בשבילך.

למשל: דרושים במאי/ת ושחקן/ית

מחפשים יוצרים/ות מקרב אנשי תיאטרון החדר והמטרה היא להעמיד הצגה בניהול אמנותי של אמיר אוריין. ארז ברט עבד על המחזה במסגרת קבוצת המנחים... או:

דרושים שחקני/ות
שמחה, רכזת גיל הזהב במתנ"ס בבית ים, מחפשת שחקנים/ות שיעלו הצגת יחיד קלילה בת 45 דקות בערך, במסגרת קבלת שבת במתנ"ס...

מעבר לדף: אודישנים דרושים

קישור קבוע


"המליאה" - דלת פתוחה

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה ומקבלת. דלת פתוחה ליוצרים וקהל.

מנחה: אמיר אוריין

על סדר היום: "מה קורה?", "מנחה-שחקן", קטעים... יוצרים יכולים לבדוק חומרים חדשים שלהם... משוררים וסופרים יכולים לקרוא מיצירותיהם... המליאה פתוחה לכל.

אפשר להופיע ואפשר לצפות בלבד.

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

אפשר לתאם מראש:

טל', 052-340-1478 ,03-5171818, או בדוא"ל - כאן.

20 ש"ח כולל קפה, תה, מים וכיבוד.
לפרטים נוספים "המליאה"
הפגישה הבאה:

יום ו', 1.9.2017, 16:00

תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

טל': 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל. (המליאה)

במליאה זו יוצג מחזה הקריאה "בובה".

כתבו נועה מנדלסון ויואב איתמר.
מגישים: נועה, איתמר וגני סטבינסקי.

 

קללתו של ארוס

"לו היה אפשר ללכוד רגע אחד בזמן ולחפון אותו בכף היד, כאחוֹז פרפר שרטט כנפיו מגרה את קצות העצבים! לו היה ניתן לזקק מן החיים את תמצית הצוף שחפונה במכמניהם! אלפי מילים לא יגידו את שמביעה אנקה אחת. הגוף הערמוני והדשן, האגן המתרחב כמניפה בשרית מתחת למצר המותניים, הירכיים המצטללות בהבהובי האש הלוחכת..."

מזל טוב למני אביב, בוגר תיאטרון החדר, עם יציאתו לאור של הרומן שלו: "קללתו של ארוס"!

שש שנים כתב אותו ועוד שנתיים ערך והגיהה.

הרומן יצא בהוצאת הספרים "אי-פאבליש".

קישור לרכישת הספר: http://epublish.co.il/meniaviv  

 

הבמה בשרקייה

ערב פתוח ליוצרים בכל תחום בימתי שתרצו:

שירה, נגינה ושירה, נגינה בלבד, משחק, ספוקן-וורדס וגם פואטרי-סלאם, מונולוגים, סטנד-אפ, סופרים, משוררים, שחקנים אצטרה,

בבית הקפה-מסעדה "שרקייה", מקום לחברים לנוח, לשתות משהו, ללעוס משהו טעים ולפרגן זה לזה, רחוב סלמה 44 פינת רחוב אברבנאל. תל אביב. טל' במקום להזמנות: 0522-515152.

מנהלת הבמה: שרון שלומי נעים (בוגרת תיאטרון החדר), אליה פונים בהצעות להופיע במקום, בטל': 054-533-5135.

 

מונולוגים לשחקנים/ות בדוא"ל שלך

קבלו חינם את קובץ המונולוגים של תיאטרון החדר.

(קובץ PDF המכיל יותר ממאה מונולוגים נפוצים). כתבו אל הדוא"ל שלנו.

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il