הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


אני רכבת דוהרת על שני פסים שאסור להם להיפגש.

אם הם ייפגשו, אני אפול.

אני קם בבוקר ומעמיס תרופות ומרשמי קיום לתוך מזוודות, קרונות ורגעים,

ללא ביטוח, ללא עתיד, ללא מנעול שניתן לבטוח בו שלא ייפרץ מחר,

שלא אמצא את עצמי זרוק לצד המסילה.

מחליף תחנות, מחליף נוסעים הממלאים ומרוקנים את חייו,

והרכבת דוהרת, לא ברור לאן.

לאיגרת השבועית של 2011 . 10 . 6