שורות אלה נכתבו לזכר ליאור בננו שנהרג בשישה לאוקטובר (יום כיפור) 1973, חשוף בצריח הטנק בתעלת סואץ. אני אומרת את המילה "אוקטובר" וכבר עולות בי השורות, בזו אחר זו ולא לפי הסדר. נכתב באוקטובר 1990, עודכן ב-2009.
האם מבשילים, מבשילים בעיתם
רימונים באוקטובר?
מבשילים אדומים, אדומים ושלמים.
באה יד וקוטפת, טעמם לענה.
לענה טעמם.
וריסי הרימון
צעיפים של סתיו
ועליו מסרבים ומסרבים לנשור
כי ירוק צבעם, עדיין ירוק הוא
אך כבדים מנשוא רימוניו.
עץ הרימון לא נותן ריחו
וביריחו יורים רימונים של דם
ושיני הבנים כהו בשכבם...
האם ייתן את פריו, הו, עץ הרימון ?
חרוזי צווארו, גרגרי רימוניו
כל סתיו מבשילים רימוני פירותיו
באה יד וקוטפת ומתוק הפרי
מבשילים בעיתם אדומים ושלמים
פירותיו של העץ, רימוני האוקטובר..
צפירה יונתן
לקראת אוקטובר 2009
