ביום חמישי, 11.8.2011, התקיימה בתיאטרון יפו הצגת "מונודיא 2011", ערב מונולוגים-דיאלוגים בבימוי חברי קבוצת המנחים ובביצוע קבוצות המשחק של תיאטרון החדר, 2010-2011. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", מבט עקום-ישר, עצוב-מצחיק, על הדמויות שבתוך עצמנו וסביב לנו. בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך המופע.

פיטורים

כתב וביים: יוסי זיו

שחקנים: חלי סינקה – עדי הבוסית. יגאל רם – נאור המפוטר

(עדי - כבת 35 סמנכ"לית פיתוח, נאה, מדברת ולועסת חטיף, אדישה.

נאור - כבן 25 לבוש ברישול שיער ארוך אסוף) 

עדי

מה שלומך? (נאור מניד בראש)

טוב, תשמע נאור, אתה בטח יודע, וגם כאן לא מפסיקים לדבר על זה, העולם כולו עכשיו נמצא במיתון, והמשבר הזה לא משאיר גם אותנו חסינים.

טוב, נאור, אני אפשט את הדברים. אנחנו מפסיקים את העבודה שלך איתנו.

שלא תבין לא נכון. במקרה שלך לפיטורים אין שום קשר ליכולות שלך, או לאופן שבו אני או ההנהלה מוצאים לנכון את התפוקה שאתה נותן. להפך, יש לי רק מילים טובות להגיד עליך. לך להחתים טופס טיולים ולסגור חשבון סופי. מחר תשב עם משאבי אנוש. יעזרו לך בהכנת רזומה מתאים. אנחנו נפעיל את כל הקשרים שלנו, על מנת לעזור לך להיקלט במקום עבודה חדש. ובעזרת השם, זה יקרה מהר. (שתיקה)

נאור, אתה יודע, אף אחד לא מבטיח שגם לנו יהיה תקציב לשנה הבאה, כך שלא תחשוב שאתה במצב כל כך שונה מכל מי שנשאר כרגע עובד כאן. (שתיקה)

טוב, במזכירות יש מעטפה מוכנה בשבילך. תיקח אותה. יש שם פירוט פיצוי פיטורין שמגיעים לך כחוק, וגם מענק על התרומה שלך לחברה, תעיין בכל המסמכים הנלווים. אם תרצה, נדבר על זה בעוד כמה ימים.

(עדי מתבוננת בנאור. נאור בוהה)

אתה מכיר את הנוהל.

טוב, אני מצטערת, אבל אתה חייב לעזוב עכשיו. קח מחגית את הקופסא לחפצים אישיים, היא תלווה אותך לשולחן העבודה שלך ומשם למונית. המונית כבר מחכה בשער.

בהצלחה.

(עדי מושיטה לנאור חטיף. הוא לא מגיב. לוחצת את ידו ויוצאת. נאור יוצא)