ברחובותינו

(בית קפה שהוא חלק מרשת כלשהי. יואל מזמין קפה ומתיישב בחוץ. מגיע קבצן)

קבצן: בוא, תעשה לי את הספתח.

יואל: מה אתה מוכר?

קבצן: מטליות שאתה שם אותן במים, הן נפתחות, ואפשר לנגב איתן כל דבר. 25 שקל.

יואל: מצטער – לא יכול.

קבצן: למה?

יואל: כי אני לא יכול לחשוב על מצב שלא יהיו לי מטליות, או שיהיו לי מים ולא יהיו לי מטליות.

קבצן: (מראה תמונה) זה מומו. הבן שלי.

יואל: הוא צריך כליה?

קבצן: הוא צריך שולחן ביליארד.

יואל: הייתי רוצה לדעת שהתרומות שלי מקיימות אותך, לא מאפשרות לך לחיות ברווחה.

קבצן: אתה גזען.

יואל: למה?

קבצן: אם אני קבצן, לא מגיע לי שולחן ביליארד? ושתדע לך שרק בשבילך הצעתי את זה ב-25. גם משלמים לי 50. יש כאלה שגם נותנים כסף בלי לקחת כלום.

יואל: אז קח 30 ואל תיתן לי כלום.

קבצן: אולי תזמין אותי לקפה?