הצטרפו לאיגרת השבועית

מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן.


Eran Shine: Flawlessly

On Dec/23/2011, I had the privilege of experiencing one of the best acting performances I have ever seen in my life. 

You didn't only act, you demonstrate your SHITA, and flawlessly brought Hitler (the human-being) to the room.

Your performance, courage and text, are inspiring, and I think that it should be translated to English and performed in the US.

Thank you.

Eran Shine

-------

24.12.2011

אלי הוז: הייתי מהופנט

המלצה חמה. תיאטרון חם. נושא חם.

אמש פגשתי את היטלר. בתיאטרון החדר. הצגה. אירוע תיאטרוני עם מטענים של הזיות ותסכול, חזון ועיוורון, מלחמה לחיים ולמוות של השחקן מול הדמות ההזויה של אפשרות אמנותית, מלחמה על חייו של האיש שמבקש למות, בא מן הזיכרון ומבקש את השכחה, מוכר רעיון אז - והיום. שם - וכאן. הוא - ואנחנו. מאבק דרמטי - ולא מלודרמטי - בין ייעודם של הדמות ושל השחקן ובין האפשרות למצות אותם כאן.

חוויתי קונצרט צלול שמהדהד בכלים רבים בתודעתנו, ומנגן מוסיקה שמוכרת לתת-המודע שלנו.

הייתי מהופנט אל פסיפס מרהיב של מרכיבים שכולם נועדו לחמוק מהזדהות עם גיבור ההצגה. כך הרווחנו שני גיבורים בהצגת יחיד. ואיזו הצגת יחיד! אמיר משחק כמו להטוטן של הפתעות, שאת משמעותן אנחנו מפנימים עם הצטברותן לכלל מסר. נוקב. זה מה שתיאטרון צריך לעשות. זה מה שעושה כאן אמיר, שחקן בורח מן הדמות. פותח בפרולוג אפולוגטי וכך מסיח את דעתו מן האיפור ההולך ומכסה את פניו, מן המקטורן שמתלבש מעצמו, כאקט של חתימה, ומכאן - מסע בערוצים המפותלים של זה-לא-אני-זה-הוא וזה-לא-הוא-זה-אנחנו.  עבודת השחקן נחשפת אצל אמיר. לבוא. לראות, לשאול.

אין כמו "היטלר" בתיאטרון החדר כדי לפתוח את הראש!

(אלי הוז – במאי-יוצר יועץ ומנחה קבוצות)

 

היטלר

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בראל

משחק: אמיר אוריין
פרטים נוספים במדור: אירועים של חברים.

לאיגרת השבועית של 2011 . 12 . 29