בימים אלו יצא לאור הכרך האחרון של כל שירי אבא קובנר, "מן העיזבון" שמו, שהוא הכרך השישי במניין הכרכים. ערכו דן מירון ורחל פרנקל-מדן, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים, 345 עמודים. בכרך הזה כונסו השירים הבלדות הפואמות וקטעי הפרוזה, שנשכחו בחבית שמתחת לברז, שניצבה שנים רבות סמוך לביתם של אבא וויטקה. הפתעות וחידושים, בנושאים ובצורות השיר, מצפות בספר החדש, אפילו למכירי ומוקירי שירתו הוותיקים של אבא קובנר.
יהודי הוא מי שרוצה להיות יהודי
ומי שהוא יהודי בְּעַל כָּרחו
יהודי הוא מי שמאמין באמונה שלֵמה
ויהודי הוא שמחזיק באמונה שסועה
יהודי הוא מי שמניח טלית ותפלין
ויהודי הוא מי שזרק טלית ותפלין
יהודי הוא מי שקשה לו להיות יהודי
ומי שמתקשה להיות דבר אחר
יהודי הוא רמאי
שהצליח להונות את עצמו
יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה
ויהודי הוא מי שאינו יודע היכן קבר אמו
יהודי הוא מי שהתיר עצמו מכבלים
ויהודי הוא מי שאסר עצמו בכבלים
יהודי הוא מי שהוריש לאנושות את הגעפילטע פיש במקורם
ואת ספר התנ"ך בתרגום
יהודי הוא מי שכותב מימין לשמאל
ומי שהשמאל לעולם דוחה אותו לימין
יהודי הוא שמעגל יצירתו נתגלם באותיות מרֻבעות
ומי שקיומו עדין בבחינת רִבּוּעַ המעגל
יהודי הוא מי שאינו נבדל משאר בני אֻמות העולם
מלבד מה שהוא בדול מהם
יהודי הוא מי שהאחרים שונאים אותו בחשאי
ויהודי הוא מי ששונא את עצמו בראש חוצות
יהודי הוא מי שמסר את נפשו להביא את העולם לביתו
ויהודי הוא מי שחַיָּב למסור את נפשו על ביתו הוא
יהודי הוא מי שיודע לשאול
ויהודי הוא מי שאינו יודע לשאול
עד שפותחים לו:
(כל שירי אבא קובנר, כרך ו', עמ' 84. העברה: אלישע פורת)
