עמוק עמוק
בסתרי ליבי
מקופלת
רקפת.
בקץ-הפלאות
תימלא נפשי
סגול.
מה נפשי,
הארת פנים,
נשברת מראות מראות.
(מתוך "עכשיו כשאלוהים מזיע". הוצאת ירון גולן, 1992)
אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
