רק הליכוד יכול לעשות צדק עם בירעם
על אף ההבטחות החוזרות ונשנות של הממשלה ושל גורמים רשמיים רבים במדינת ישראל, לא זכו אנשי בירעם לחזור לכפרם. יואב בלום, פובליציסט, חבר מרכז הליכוד, קורא לראש הממשלה לקיים סוף סוף את ההבטחות. במכתב גלוי לנתניהו הוא כותב: “דווקא אתה צריך, רשאי ויכול לשים קץ לחרפה זו המרחפת מעל ראשינו מעל לשישים שנה”. (המאמר)
(יואב בלום הוא חבר תיאטרון החדר)
-------------- -------------- --------------
שגרת הלנת שכר ליוצרים
בתאריך 25.6.11 הופיע עידן טולדנו במרכז האתני הרב תחומי "ענבל" ביחד עם האנסמבל האתני הישראלי. מאז ועד יום שלישי, 14.2.2012, במשך 7 חודשים, לא שולמו לו הסכומים המגיעים לו בדין. ביום שלישי הוא פרסם מודעה בפייסבוק ובה קרא לחרם אמנים על "ענבל". ביום קיבל מכתב מרזי אמיתי, מנהל ענבל, על כך שהסכום ישולם. המעניין בתגובתו של אמיתי היא התוקפנות שבה נקט כלפי טולדנו. אמיתי דרש להוריד את ההודעה מפייסבוק וגם האשים את טולדנו בהכפשת שמה של "ענבל". נו, באמת. טוב שיש פייסבוק. רע שרק פייסבוק יכול לעורר את המוסד מרבצו. עוד מסקנה: יש ישראלים שעדיין לא למדו לבקש סליחה. (המכתבים בפייסבוק – אם עדיין לא הוסרו)
-------------- -------------- --------------
שוטף פלוס
עם איתי יטוב (בוגר תיאטרון החדר)
בלוג סטירי בוידיאו, מתעדכן אחת לשבוע (כאן)
-------------- -------------- --------------
הטלוויזיה החברתית
(אהוד שם טוב, 052.5433100)
-------------- -------------- --------------
הירקון 70
(הירקון 70)
-------------- -------------- --------------
גרפיטי
"תחילתה של היצירה האמנותית בקישוט מופשט, בעשייה מענגת, בדיונית לגמרי, העוסקת במה שאינו קיים ואינו אמיתי. זה השלב הראשון. לאחר מכן מתחילים החיים להתעניין בפלא החדש הזה, ומבקשים להתקבל לחוג מכריו הקסום. האמנות לוקחת לידיה את החיים כחומר גלם, מעבדת אותו, מכיירת צורות חדשות, ותוך שהיא מפגינה אדישות גמורה לעובדות, היא ממציאה, מדמיינת, חולמת ובאמצעות חוצץ בלתי-חדיר של סגנון וקישוט שומרת על מרחק בטוח בינה לבין המציאות. השלב השלישי מגיע כשיד החיים על העליונה, והם מבריחים את האמנות אל השממה. זוהי השקיעה האמיתית, וממנה אנו סובלים כעת".
(אוסקר ווילד, שקיעת השקר, דיאלוג)
--------------
היום כבר מותר לצעוק: "צדק חברתי! צדק חברתי!"
בתנאי שלא תעשה שום פעולה ממשית כדי להשיג אותו.
(ו. סמית)
--------------
"אני שמח שאחרת לפגישה איתי בגלל שביתת עובדי הרכבת
כי כל עוד יש שביתות – יש תקווה".
(ו. סמית)
--------------
ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר.
(היטלר במחזה "היטלר")
--------------
ניתן לך הזדמנות להתבטא, דוקטור.
אתה יכול להיות שקט. פשוט לא הייתי רוצה
להוריד את ה...מחסום, מהפה שלך,
כך קוראים לזה, לא?
(פאולינה במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
