החוף שוטף אותי
השמש עכורה
מעבר להרים
בוערת השקיעה
ויום אחרון
מוחץ אותי
לאט
הזמן עבר
ולא הבחנת ילדה
שהירח שר לך
שיר פרידה.
אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
| © 2020 אמיר אוריין תיאטרון החדר | בית | | | אודות | | | לימודים בחדר | | | הצגות ואירועים | | | מולטי מדיה | | | קשר אישי | | | שיטת אוריין | | | חדש | | | מפת האתר |  |
 |
 |
 |