הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


סדר הפסח האלטרנטיבי של תיאטרון החדר הוא מסורת שהחלה בשנת 2000.

זהו טקס שנועד להיות ציון דרך אל חג הפסח.

הוא לא נועד להחליף את סדר הפסח המסורתי,

אלא להוסיף לו רובד אישי אקטואלי,

מנקודת מבטו של אדם יוצר-יוצר בכלל,

ומנקודת מבטם האישית של המשתתפים בו,

והוא מכיל קטעים מתוך הסדר המסורתי ותוספות אקטואליות.

על כן, סדר הפסח של תיאטרון החדר מתקיים תמיד ביום שישי שלפני הסדר המסורתי.

השנה מתקיים סדר הפסח של תיאטרון החדר ביום שישי, יא ניסן, התשע"ג, 22.3.2013, בחדר (כל המקומות הוזמנו).

להלן קטעים מתוך הסדר (ללא הערות שוליים).

חג חירות שמח!

- תיאטרון החדר

 

הגדה של פסח

שיטת אוריין – המעגל הפתוח

ערך וכתב: אמיר אוריין

 

סדר הפסח של תיאטרון החדר מוקדש באהבה

למשפחת תיאטרון החדר

וליוצרים באשר הם

לנאבקים מדיכוי לשחרור, מעבדות לחירות

לשנה הבאה בחירות ובשלום!

 

נוסח זה נעשה בהשראת:

דראמשטאדט, אשכנז, תצ"ג, 1733

וינה: יוסף שלזינגר, וינה, 1930

הרבנות הצבאית הראשית, 1974

הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, 1979

התנועה המסורתית, בעריכת הרב מיכאל גרץ, 1993

מועצת הרבנים המתקדמים, בעריכת הרב יהורם מזור, 2000

הגדת הפליטים 2008

ושיטת אוריין - המעגל הפתוח

המהדורה הראשונה: 2001

מהדורה שלוש-עשרה 2013, מיוחדת לסדר הפסח האלטרנטיבי בתיאטרון החדר

ביום ו', יא ניסן תשע"ג, 22.03.2012, בשעה 16:00

 

 

הסבה

קערת הפסח:

כרפס: סלרי/פטרוזיליה ותפוח-אדמה או בצל

(סמל לצמיחה. טובלים במי מלח, ללמד שהיא כרוכה בדמע).

מרור: ירק מרוסק, מר או חריף, לרוב שורש חזרת, עולש או סחוג, או עלה חסה

("וימררו את חייהם").

חרוסת: תערובת רכה של פירות מיובשים ויין, שצבעה כצבע הטיט

("בעבודה קשה בחומר ובלבנים").

זרוע: לרוב זרוע חרוכה של עוף או בקר. אפשר גם גבעול של פרי או ירק

("בזרוע נטויה").

ביצה: קערת ביצים קשות

(זכר לקורבן חגיגה שהיו מקריבים ביום טוב).

דמעות של עצב ושמחה: קערת מים מלוחים

("הזורעים בדמעה ברינה יקצורו").

(כל פנייה בדפים אלו, הרשומה בלשון זכר, כוונתה זכר ונקבה)

 

מנחה:

ערב טוב ומבורך. נתחיל בסדר הפסח האלטרנטיבי של משפחת תיאטרון החדר. סדר זה שואב ממורשת אבות, מחידושי בנים והמעגל הפתוח. ישיבה נוחה. עיניים עצומות. נשימת רווחה גדולה וטובה!... נשימה אוטונומית. מניחים לגוף לנשום על פי דרכו. הקשבה. מקשיבים לפעימות הגוף. הן מסמנות את קצב החיים האישי. סופרים עשרים פעימות. אחר-כך אפשר לפקוח עיניים ולהמתין...

 

מה קורה?...

(סבב של אמירות אישיות. המסובים מוזמנים לומר דברם בכל עניין.

הסבב מסתיים בנשימת רווחה)

 

סימני הסדר:

קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה,

מרור, כורך, שולחן-עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.

לאיגרת השבועית של 2013 . 3 . 21