אימא של איה שמה לב לסימני הכנפיים שלה ועשתה הכול כדי לנוון אותם, מלבד הלימודים, כאן הרגישה מוגבלת כי לא סיימה אפילו את בית הספר היסודי וחשה את החסך שלה. רוב ימיה נאלצה לעבוד בעבודות שחורות פחות או יותר, דבר שהוא "בסדר" רק בימי מלחמה, משרתת, טבחית, מנקה וכדומה, מלבד חמש שנות זהב בהן הייתה גבירה על מרבדי פרווה.
בגלל זה היה לה לאם כבוד בעל אופי דתי להשכלה, לבתי ספר, לספרים. כשאיה אמרה "זה בשביל הלימודים", נסתם הגולל על הויכוח ונמצאו המשאבים הדרושים. כך היו לה, לאיה, ספרי לימוד שנמכרו בסוף השנה, או הועברו לאחותה. אנציקלופדיה מעין ואנציקלופדיה תרבות, מילונים בשלוש שפות ו"אוליבר טוויסט" בכריכה ירוקה, ו"בן המלך והעני" בוורודה, ספר על תולדות הרצל עם תצלומים, שאת כולם קבלה לבר-מצווה ולאו דווקא בעסקות "זה בשביל הלימודים" עם אמה. ספרי קריאה סתם לא נקנו. יש בספריה.
בגיל מבוגר יותר קבלה איה את "אנו החיים" של איין רנד ובלי לדעת איזו אישיות מהפכנית שנויה במחלוקת היא הכותבת, אהבה איה את הספר וקראה גם את "המעין המתגבר" ואת מרביתו של "מרד הנפילים". היום אפילו שם הספר האחרון מקומם את איה, יומרנותה של הסופרת, שהיא נפילה- ענקית, משכמה ומעלה.
ובכל זאת זוכרת איה לטובה את קירה ואנדרי המסכן ומספרה הרוסי של ראנד "אנו החיים"
נותרו כמה תמונות: קירה הסטודנטית מטפסת על פסלי שיש קלאסיים כדי לנשק אותם על השפתיים מתוך סגידה ליופי. קירה לבושה בשמלת משי וגרבי משי ונעליים גבוהות חדשות ומבריקות מהשוק השחור בעיצומו של המחסור הקומוניסטי, מחכה לאנדרי מין הק.ג.ב., שנכנס בלונדיני במעיל עור ומדליק לה סיגריה עם פומית ארוכה.
ולפתע מגיע ליאו במעיל פרווה. הוא הקדים לשוב מבית ההבראה בקרים ועכשיו מרגיש בריא ונבגד בטעות, כהלמר הנורווגי, אין ליאו הרוסי מקשר בין הקרבתה של קירה להחלמתו. הוא מתאכזר לקירה שמתאכזרת לאנדרי שמתאבד. אוי! ראנד פילחה את הסצנה הזאת מאיבסן. לא נעים!
קירה שרואה את ליאו אהובה שהפך לספסר בשוק השחור ויש לו מאהבת חדשה בעלת השפעה במפלגה, לובשת את שמלת החופה של אמה, בסגנון שקדם למהפכה הבולשביקית, מנסה לחצות את הגבול (לגרמניה?) וחייל סובייטי יורה בה. שמלתה מתמלאת כתמי דם והיא רואה בעיני רוחה אישה בשמלה מבריקה רוקדת על במה ותוך כדי ריקוד היא מנפצת בנון-שלנטיות כוסות שמפניה הניצבות סביבה, לצלילי מוסיקה מערבית עליזה ובאור יקרות מתפזרים שברי הזכוכית הנוצצים כבדולח לכל העברים. סוף.
