למדני אלוהי / לאה גולדברג

לַמְּדֵנִי אֱלוהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵל

עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל,

עַל נוגַהּ פְּרִי בָּשֵל,

עַל הַחֵרוּת הַזאת:

לִרְאוֹת, לָחוּש, לִנְשוֹם לָדַעַת לְיַחֵל, לְהִכָּשֶל.

לָמֵד אֶת שִפְתוֹתַי בְּרָכָה

וְשִיר הַלֵּל בְּהִתְחַדֵּש זְמַנּךָ

עִם בּוקֶר וְעִם לֵיל,

לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם

כִּתְמוֹל שִלְשוֹם,

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

(מוזגים כוס חמישית: "כוסו של אליהו הנביא")

מי אתה אליהו הנביא?

האם אתה הוא האשף המכשף, מחייה המתים?

איש הדת הקנאי והנוקם שדם על ידיו? 

או אתה האדם שחווה את כוחו של האל היוצר? 

או אתה דמותו של הסב הטוב והמיטיב, מתרץ הקושיות ומשכין השלום? 

או אתה כל אלה יחד ועוד רבים מעשיך, כי בך התגלמה דמותו המורכבת של אדם. 

ועל כן:
נשתה כוס חמישית זו

לבחירה בחיים,

לעידון היצר באמצעות היצירה,

להפסקת מעשי העוול,

למען החסד, החמלה, האהבה והטוב שבאדם,

לשלומו ורווחתו של האדם באשר הוא.

נשתה כוס חמישית: "ובחרת בחיים"!

ניתן אהבתנו לאיש ואישה, זקן וטף, וגם למי אשר לא ידענוּ. כי אהבתנו מֶקֵלָה על הסבל ומתקנת עולם. ניתן אהבתנו לכל הברואים לרפא גופם, נפשם, נשמתם. אמן.

(שותים כוס חמישית)