קְטַן קוֹמָה הָיִיתָ וְעַז מַבָּע, נַפּוֹלְיוֹן בּוֹנָאפָּרְט

שֶׁיָּצָא מֵהַסֵּפֶר עַל ז'וזֶפִין רַעְיַת הַקֵּיסָר.

לָבַשְׁתִּי חֻלְצַת פַּסִּים מְכֻפְתֶּרֶת וְטַיִיץ שָׁחוֹר הָדוּק

רָאִיתִי אוֹתְךָ עַל הַמִּדְרָכָה מוּלִי וְלִבִּי טַם טַם.

בְּקִיטוֹנִי הַקְלָסְטְרוֹפוֹבִּי, שֶׁחַלּוֹנוֹ נִפְתַּח אֶל מִרְפֶּסֶת סְגוּרָה,

(שָׁם הָיוּ לִי בְּגִיל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה לֵילוֹת לְבָנִים שֶׁל

מוֹפְעֵי רוּחוֹת רְפָאִים בְּלִוּוּי נְגִינַת מַפּוּחִית דַּקָּה)

נָתַתִּי לְךָ לְנַשֵּׁק אוֹתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

אֵיךְ חִכִּיתִי בְּיוֹם שִׁישִׁי בְּפַחַד שֶׁלּא תַּזְמִין אוֹתִי לַמְסִבָּה

וְאֵיך רָוַח לִי כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ הַקְצָרָה אַךְ אַמִּיצָה

בְּשַׁעַר הֶחָצֵר. בֵּין רַגְלַי הִסְתַּבֵּךְ הַכְּלַבְלָב גָ'אמְפִּי

שֶׁהָיָה מְאוֹנֵן עַל הַחֲתוּלִים שֶׁלָּנוּ אוֹתָם אַהֲבָה אִמָּא שֶׁלִּי

יוֹתֵר מִשֶּׁאַהֲבָה אוֹתִי.

מוּל הָרְאִי, בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל הוֹרַי שֶׁנָּמוֹג בַּעֲרַפֶל

הַחוֹר הַשָּׁחוֹר שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת,

הִתְמוֹדַדְתִּי עִם בָּבוּאָתִי בַּשִּׂמְלָה הַלְבָנָה הַסְרוּגָה

שֶׁהִבְלִיטָה לִי קְצָת בֶּטֶן וְהָלַכְתִּי שׁוּב לְנַסּוֹת

לַשָּׁוְא לְצַיֵּר אֶת הַסּוּס הַלָּבָן שֶׁל גוֹגֶן.

אַחַר כָּךְ כְּשֶׁלּא רָצִיתִי לִשְׁכַּב אִתְּךָ

הֶעֱנַשְׁתָּ אוֹתִי וְשָׁלַחְתָּ אֵלַי אֶחָד אַחַר הַשֵּׁנִי

אֶת כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלְךָ כְּדֵי שֶׁיַּתְחִילוּ אִתִּי

לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי, זֶה כָּל כָּךְ הֶחְמִיא לִי. הֶעְמַדְתִּי פָּנִים

כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים אוֹתִי

וְנָתַתִּי לְכֻלָּם לְנַשֵּׁק אוֹתִי אֲבָל לא יוֹתֵר מִזֶּה.

שְׁמוֹתֵיהֶם וּפְנֵיהֶם גַּם הֵם נָמוֹגוּ בַּעֲרָפֶל, חוּץ

מִיּוֹנָתָן הַיָּפֶה שֶׁאַחַר כָּךְ סִפְּרוּ עָלָיו שֶׁנָּפַל בַּמִּלְחָמָה.

שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, אוֹ אוּלַי יוֹם כִּפּוּר