הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום 23.7.2013, ובתיאטרון יפו ביום 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

 

17. התימני

כתיבה: גיא דוידי.

משחק: רמי גואטה (בחור). לאנה פאהום (מפקדת). מיכל קציר (שוטרת).

 

בחור: הדירה שלי ממש פה, בכרם. כנפי נשרים שתיים. אולי ניסע לשם, חברה שלי יעל, צריכה להיות שם. אני יכול לבקש ממנה לטלפן אליכם, היא תיתן לכם את כל הפרטים שלה. פעמיים בשבוע אני הולך לחוף כאן, פה, הבננה ביץ'. יש לי חברים פה במסעדה על החוף. חומוס בכרם. אני אוכל חומוס בכרם, כל יום שישי, אצל הסורי.  נו יאללה... אתם בסדר? הבאתי לכם ת'תעודת זהות שלי, ת'רישיון שלי. מה עוד אתם רוצים? תתנו לי לטלפן למישהו לפחות. ברי סחרוף, נקמת הטרקטור, רפי פרסקי, כרמלה גרוס ואגנר, משינה. משינה. "ורק אני ואנוכי נורמאלי מכולם, אני שוכח את עצמי בדרך אל הים ורק אני ואנוכי נורמאלי". (שתיקה)

כדורגל! ערן זהבי חזר דווקא למכבי וחגג שער בן זונה מול הפועל, יחד עם אלירן עטר והבן של קרויף והגרסיה, הביא אליפות אחרי עשר שנים. מה הבעיה שלכם? אולי תדברו עם אימא שלי, דברי איתה שוטרת. היא תספר לך איך שהיא באה לארץ בגיל 5, ושמו את כל המשפחה במעברות, שנים הם חיכו שהמדינה תיתן להם בית, בסוף שמו אותנו בקריית גת. היא פגשה את אבא שלי בצבא, בדיוק אחרי מלחמת יום כיפור, הוא איבד את היד שלו שם, והיא הייתה החובשת שטיפלה בו. מה עוד אתם רוצים לדעת, נראה לכם שאני ערבי? הבאתי לכם תעודת זהות מה אתם רוצים ממני? יש לכם טעות.

 

שוטרת א': אולי תשתוק הפה. אנחנו יודעים מי אתה.

 

בחור: מה אתם יודעים מי אני. מה עוד חסר לכם לשמוע אני ישראלי. אני יהודי.

 

שוטרת א': אתה ערבי.

 

בחור: גברת שוטרת. הבאתי לך תעודת זהות, את חושבת שזייפתי אותה. תבדקו את המספר תעודת זהות אצלכם.

 

שוטרת א': אתה באמת חושב שאנחנו מטומטמים ולא יודעים מי אתה ומה באת לעשות פה.

 

בחור: מה באתי לעשות פה? אני. אני. 3 שנים עשיתי קו. אלף קווים עשיתי. בלבנון, בשטחים, בחברון. אני הסתובבתי בקסבה בשכם כמו אידיוט עם אם 16.  שלוש פאקינג שנים בשביל שאיזה שוטרת רוסיה שלא מדברת בקושי עברית תגיד לי שאני ערבי. קשקשתא, את יודעת מי זה? אני גדלתי על זה. בכל חופשת קיץ הייתי רואה "הלב" בטלוויזיה. מרקו. נילס הולגרסון, "פינוקיו, חכה לי פינוקיו, חכה לי". תעזבו אותי, אני לא עשיתי כלום, מה את רוצה ממני.

(המפקדת סוטרת לו. שתיקה).

בגלל שאני נראה ככה, תימני, עם זקן. אני נראה לך ערבי, אז זהו.

 

שוטרת א': תסתכל על עצמך. אתה לא סתם תימני... אתה ערבי. אתה ערבי מסריח. אתה ערבי. אתה מכיר תימני שהוא לא ערבי. אין כזה דבר. תיקחי אותו.

 

בחור: תעזבו אותי. אני ישראלי.

 

שוטרת א' (בלעג): ישראלי.

 

בחור: אימא שלי הייתה שומעת אום כולתום בבית, זאת הייתה מוסיקה ששמענו בבית, כשהיינו ילדים. אבל אני לא ערבי. ההורים שלי היו מדברים ביניהם בערבית, סבתא שלי בקושי יודעת עברית. אבל אותנו לא לימדו מילה, תמיד הלכתי לבית כנסת ביום כיפור. אני לא ערבי. אני ישראלי, אין לי שום קשר לזה. זה  ההורים שלי זה לא אני. הכול נמחק.

אני ישראלי. מה זה אין כזה דבר זה מה שאני. מחקתי הכול. אין שום שורשים. אני ישראלי. אני לא ערבי.

(מפילות אותו. יוצאות. הוא נותר לרגע במקומו. קם ויוצא)

לאיגרת השבועית של 2013 . 12 . 26