הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש אנושיות, יש הקשבה, יש קבלה" (מרטין מוגילנר, במאי, בוגר תיאטרון החדר)


תאטרון אמור להיות שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של האדם המשתחרר בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית יוצרת)


(משך הקריאה: 1 ד')

 

אנו מבקשים ליצור רגע של אמת.

תחילה אנו נפעמים מעוצמתה של האמת שחשפנו.

אחר כך אנו משחזרים את הרגע ואז הוא נראה לנו כשקר עלוב או קלישאה מטרידה.

עלינו לעשות עבודת נמלים כדי לזהות את האמת שבתוך הקלישאה, לגלף בתוך הקלישאה ולחשוף את האמת שלנו שוב לאור עולם.

ועכשיו מתאבלים. אנו אבלים על כך שלעולם אמת זו תהיה חוויה משוחזרת ולא אותה חוויה ראשונית מאז ועל כך צר לנו שוב ושוב, בכל פעם מחדש.

אחר כך ראוי לחזור אל המציאות היחידה שאפשר לחיות בה: מה שנמצא עכשיו בידינו היא היצירה הטובה ביותר האפשרית. האם היא יכולה ליצור קשר עם העולם? זה המבחן שלה, מבחן הקשר. היא גם עדות למה שלעולם לא יושג שוב אלא כזיכרון. כי אותה חוויה ראשונית שגרמה לנו התפעמות כה גדולה בעבר, אינה אלא הזיה שיצרה קשר רק עם עצמנו, סגורה בתוך עצמנו, לא נגישה לזולת.

בידינו יצירה ובאמצעותה אנו מגשימים את הייעוד שלנו.

זו מידת הענווה של אדם-יוצר. וויתור על הזיה לטובת יצירה.

 

באהבה,
אמיר

לאיגרת השבועית של 2015 . 2 . 12