הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


יש תאטרון שהוא בידור.

יש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 

זכות

(שבגללה פורצות מלחמות)

 

אנחנו לא ממש רוצים להיות צודקים. נעים להיות צודקים אבל הצדק הוא כבר לא מה שהיה פעם. לא חכמים. גם החכמה לא מה שהייתה. אפילו להיות עשירים מופיע אצלנו ברשימה אחרי זכות המילה האחרונה. אנחנו רוצים שתהיה לנו זכות המילה האחרונה.

בלי קשר לנושא הנדון, לחוזה שנחתם, לגורל שנגזר, לא למקום ולא לזמן, אנחנו רוצים לשמור לעצמנו את זכות המילה האחרונה. לא אכפת לנו שהמילה האחרונה תהיה מילה טובה או רעה, חכמה או טיפשה, גבוהה או נמוכה וכן הלאה וכן הלאה, כל עוד אנחנו אומרים אותה כמילה אחרונה שאין אחריה דבר. איש לא יפצה עוד את פיו, לא יתמרמר, לא יגחך, לא ייעצב, לא ישמח, לא יתגרד, לא יפליץ. ציפור לא תצייץ, כלב לא יחרוץ לשון ולא ינבח, חתול לא יילל, אלא רק המילה האחרונה שלנו תהדהד מסוף העולם ועד סופו בדממה העמוקה, במרחבי שממה שאין אחריה דבר ולפניה רק המילה האחרונה שלנו.

 

שיהיו לנו ימים טובים

באהבה,
אמיר

לאיגרת השבועית של 2016 . 7 . 7