יש תאטרון שהוא בידור

ויש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

"במופלא ממך אל תדרוש!" (תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יג עמוד א). ללמדך את גבולות חופש הגילוי והיצירה ולהבטיח שהידע הנסתר יהיה גלוי רק לעיני הסמכות העליונה ולא חופשי לכל דורש, שמא ייעשה בו שימוש לא ראוי ויגרום למהפכה, רחמנא ליצלן, ויינטל השלטון מידי הסמכות המלמדת אותנו שבמופלא ממך אל תדרוש.

כמעט בכל תופעה אנושית נמצא את היש, המסוים, המובן, המובחן, הבהיר, הברור, בעל הגבולות הניתנים להגדרה, הסופי. ונמצא בה גם את המופלא, הבלתי מסוים, שעדיין אינו ניתן להגדרה, שאיננו ברור מאליו, האינסוף, המהות הנעלמה, שלמעלה מהשגה אנושית, הנשגב הטמיר והנעלם.

תפקידו של היוצר לתת ביטוי לכל היש המסוים והמובן בתופעה האנושית ועם זאת עליו להגדיר גם את כל המופלא והנסתר וכן כל מהות שאומרים עליה שהיא בלתי ניתנת להשגה ולתת לה ביטוי אישי. הקהל בלבד הוא זה החופשי להגדיר או להימנע מהגדרה. מלאכת היוצר היא מלאכתו של כהן האמנות, הטכנאי של הנשגב, קוסם מיומן ברזי תחום האירוע האמנותי. רזים אלה הינם למעשה סדרה ידועה מראש של תגובות ידועות וגם כאלה שאינן ידועות מראש, אבל יוגדרו, כל אחת בזמנה, וכולן באות לידי ביטוי אמנותי.

יבוא הקהל ויממש את זכותו, לראות בהתרחשות הבימתית מעשה אמנות או תחבולה זולה או רז מופלא ונשגב או רוח הקודש בהתגלמותה.

באחת הסדנאות התקיים הדיאלוג הזה:

מנחה:  מה קורה עכשיו?

שחקן:  עכשיו אני כל יכול. אני אלוהים.

מנחה:  טוב. תאר בבקשה את אלוהים, כלומר, צורה, צבע. תנועה, צליל.

שחקן:  אבל אני אלוהים ואת אלוהים אי אפשר לתאר.

מנחה:  הרשה לי להציע לך את האפשרות הבאה. חוויה שאי אפשר לתאר אותה - לא במחשבה, לא בצליל, לא בתנועה - איננה ניתנת לביטוי אמנותי. היא אדישה לתחום האירוע האמנותי. אולי היא חוץ-אמנותית, אתה הגדרת את עצמך כאלוהים. זה בסדר. זו המחשבה. זו רק מחשבה. עכשיו נסה לתאר את המחשבה שלך כתמונה. מה אתה רואה?

שחקן:  עכשיו אני מפחד.

מנחה:  מפני מה אתה מפחד?

שחקן:  מפני אלוהים.

מנחה:  האם עכשיו אתה יכול לתאר את אלוהים?

שחקן:  אני כזה קטן. ראש סיכה.

מנחה:  האם אתה יכול לתאר ראש סיכה, כלומר, צורה, צבע, תנועה, צליל? 

שחקן:  כן. קטן, עגול, צבע כסף חלוד, קופץ קפיצות עצבניות, צועק צרוד שהוא רוצה להתחבר לאלוהים.

מנחה:  טוב. עכשיו אפשר ללכת אל הטקסט האמנותי. אם ראש סיכה היה מגיש את הטקסט, איך הוא היה נשמע?

שחקן:  (מגיש את הטקסט כ"ראש סיכה", בעוצמה גדולה מאד)...

מנחה:  טוב, מה קורה עכשיו?

שחקן:  הקלה ורגיעה. אני שמח.

בתחום אירוע אמנותי

יכול אדם לברוא אלוהים

ולתת לו את התפקיד של בורא האדם

(ספר המעגל הפתוח, גרסה מעודכנת, 2016, ע' 34-35)

שלכם באהבה,

אמיר