הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)



"מצוקה? מצוקה גדולה? קטנה? מתוסכלים? כועסים? מבולבלים? לא חשוב! כו-לם מיד להירגע!"...


יש להם תרופה לכל צרה: הרגעה. כדורי הרגעה, זריקות הרגעה, סיסמאות הרגעה, המכונות מנטרות וכיוצא באלה. על כן ראוי להרגיע את המרגיעים ולדייק, לפחות לעיין באלטרנטיבה יצירתית.

 

המצוקה גדולה עד גדולה מאד? מרגיעים. נרגעים מעט? עכשיו נותנים במה, כלומר מקום, לביטוי ישיר של המצוקה: בבכי, בצחוק, בתנועה, בצלילים, במילים, בנגינה, בכתיבה.

המצוקה קטנה עד בינונית? לא מרגיעים. נותנים ביטוי ישיר למצוקה: בבכי, בצחוק, בתנועה, בצלילים, במילים, בנגינה, בכתיבה...

זו המשמעות הישירה של יצירה כצורה של ריפוי.

בכל מקרה תהיה זו יצירה שתיעשה במרחב מוגן, שלא לפגוע בשלומו וברווחתו של הזולת והיא תיעשה באהבה, בקנאה, בשנאה, בידידות, בעצב, בחמלה, בתסכול, בכעס, ואז באושר.


סיכום:

מצוקה גדולה? מרגיעים.

מצוקה קטנה עד בינונית? נותנים ביטוי ישיר למצוקה ואז:

אחרי הבכי בא הצחוק.

ושיבואו ימים טובים, אמן.

לאיגרת השבועית של 2017 . 1 . 12