קערת הפסח

כרפס – סלרי/פטרוזיליה ותפוח-אדמה או בצל

(סמל לצמיחה. טובלים במי מלח, ללמד שהיא כרוכה בדמע).

 

מרור – ירק מרוסק, מר או חריף, לרוב שורש חזרת, עולש או סחוג, או עלה חסה

("וימררו את חייהם", שמות א', 14).

 

חרוסת – תערובת רכה של פירות מיובשים ויין, שצבעה כצבע הטיט

("בעבודה קשה בחומר ובלבנים", שמות א', 14).

 

זרוע – במקום זרוע חרוכה של עוף או בקר - ענף או גבעול של פרי או ירק

("בזרוע נטויה", שמות ו', 6).

 

ביצה – קערת ביצים קשות

(זכר לקורבן חגיגה שהיו מקריבים ביום טוב).

 

דמעות של עצב ושמחה – קערת מים מלוחים

("הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו").

 

(כל פנייה בדפים אלו, הרשומה בלשון זכר, כוונתה זכר ונקבה)

 

מנחה:

מִנְחָה טובה / ערב טוב ומבורך.

נתחיל בסדר הפסח האלטרנטיבי של משפחת תיאטרון החדר.

ישיבה נוחה. עיניים עצומות. נשימת רווחה גדולה וטובה!... נשימה אוטונומית. מניחים לגוף לנשום על פי דרכו. הקשבה. מקשיבים לפעימות הגוף. הן מסמנות את קצב החיים האישי. סופרים עשרים פעימות. אחר-כך אפשר לפקוח עיניים ולהמתין...

 

מה קורה?...

(סבב של אמירות אישיות. המסובים מוזמנים לומר דברם בכל עניין.

הסבב מסתיים בנשימת רווחה)

 

סימני הסדר:

קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה,

מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה.