ניסוי בהתמדה.
יושבים במנוחה. מבט אל הרצפה הריקה.
נתאר לעצמנו שעל הרצפה נמצא חפץ כלשהו:
עציץ, שולחן, מתנה ארוזה בנייר צבעוני וסרט, או כל חפץ אחר.
עכשיו ננסה לקיים תמונה זו בעיני רוחנו, במשך שלוש דקות בלבד...
מה קורה?
במהרה אנו מגלים שאי אפשר להתמיד בראיית החפץ הדמיוני לאורך זמן.
הוא עולה ומופיע בעיני רוחנו,
כי כך ביקשנו מעצמנו.
אבל הוא מתמיד להתקיים בעיני רוחנו
רק למשך של פרק זמן קצר ואז הוא נעלם.
אפשר להשיב אותו ולראותו שוב בעיני רוחנו ושוב הוא נעלם.
גם אם נתאמץ בכל כוח רצוננו,
לא נוכל לראותו באופן רציף ובעוצמת ראייה קבועה.
זו תגובת מערכת נפוצה ונורמלית.
הוכחה נוספת לתנועתה הגלית, הדינמית, של החוויה האישית:
ממיקוד לפיזור, מבהירות לערפול ועם מעברים בין חוויות.
השינויים הללו מגלמים בתוכם את עיקרון ההתפתחות.
פירוש הדבר - תקווה!
(אמיר אוריין, ספר המעגל הפתוח גרסת 2017, עמוד 85)
שלכם באהבה,
אמיר
