ביום שני, 6.9.2010, התקיימה בתיאטרון הסמטה ביפו הצגת "מונודיא 2010", ערב מונולוגים-דיאלוגים, שכתבו וביימו חברי קבוצת המנחים, מחזור 13, וביצעו חברי קבוצת המשחק של תיאטרון החדר, מחזור 57. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", קטעים שמתייחסים אל הזמן והמקום שבו אנו חיים. הרצף מתחבר לתמונת פסיפס מקומית אקטואלית. הערב החל ברצף חימום שביצעו השחקנים בנוכחות הקהל. לאחר מכן החל רצף הקטעים. באיגרת השבועית אנו מביאים בכל פעם קטע מתוך הערב.

10. מכורה

כתיבה ובימוי: שני לרר

משחק: א' - דניאלה נובינסקי, ב' - שני כהן

(א' מדברת. ב' מתבוננת בה בשתיקה)

א':

אוף! שוב אני בדרמות. רוני עזבה אותי. בצדק. אפילו לשכב איתה לא רציתי. ואין לי סבלנות לנידיות הזאת שלה כל הזמן! האמת, היא מקסימה. ילדה כזאת נו. חכמה, מוצלחת, אבל ילדה. היא משוגעת עליי. מכורה אפשר להגיד. אני רואה את זה בעיניים שלה.

את הציצים שלה אני אוהבת. אצלך זה תחת. היא חתולת מין קטנה. עזבי. אוף בובית, בא לי לברוח. והכי מעצבן אותי זה שאני מתגעגעת אליה. היא ניתקה לי את הטלפון. שמה עליי פס. אולי עדיף ככה. איתי אין לה עתיד. אני רעה אליה מדי.

אוף! היא כזאת מהממת. מפנקת. לא חופרת יותר מדי. את יודעת שהיא ביקשה ממני לחנוק אותה כשעשינו סקס? מופרעת הילדה הזאת. טוב שהיא הלכה. אני מרגישה שדפקתי לה את המוח. תעזבי אותי. אני סתם מבולבלת. מה איתך? סקסית אחת. התגעגעתי. מה הייתי עושה לך עכשיו.

זה הראש שלך, מתה על הראש שלך. והתחת הזה. אני מדמיינת אותו בפרצוף שלי לפעמים. יש לך גוף מושלם. מתה על הגוף הזה. הייתי מוותרת על כמה שערות פה ושם, אבל את הקוף הכי סקסי שאי פעם הייתי איתו. איתה. גברים קופים אני בכלל לא סובלת. כולם חארות! גורילות מטומטמות.

ממי, איזה כיף היה לנו ביחד? את יודעת שאת הבודהה שלי, נכון? אני כל כך שמחה שהכרנו. מלאך שלי את. למרות שיכולתי להשתגע מחוסר הביטחון שלך לפעמים. והחפירות. הכול בפרצוף כל הזמן. האמת הזאת שאת תמיד מחפשת. איפה האמת? הכול חרטה!

בא לי שתרדי לי. כמו אז. הגמירה הזאת. אין דברים כאלה. הרגשתי שאת מרגישה אותי. ניצחת לי את מלחמת המחשבות! כל הכבוד כוסית שלי.

בואי נתנשק. למה את מסתכלת עליי ככה. את לא שמחה לראות אותי? טוב לא צריך. את ממש מורידה לי את הזין. סתם, נו די, אבל בא לי לרדת לך, מה אני אעשה?! תפסיקי להסתכל עליי ככה.

(ב' נושמת נשימת אנחה)

מה את נושמת ככה? די נו. את יודעת שזה לא ילך בינינו. אני לא יכולה לתת לך את מה שאת צריכה. מגיע לך יותר. תעזבי אותי, אני מיטה חולה. אוף, אני רוצה את הכוס שלך עכשיו. פחדנית. סליחה. אני מפסיקה.

את חברה שלי. את תמיד תהיי חברה שלי. אני אוהבת את הריח שלך. אני אוהבת את הטעם של הכוס שלך. והשפתיים. מה אני אעשה? איזה כיף היה לנו ביחד? זוכרת את הטיולים בלילה? עזרת לי לנשום. אני לא יכולה לטפל בך, את מבינה? אני מתגעגעת. ממי, אולי נחזור וזהו? עזבי. הכי אהבתי את ארוחות הבוקר שהיית מכינה לי.

(שרה) "מה לך ילדה"... התגעגעת לשיר הזה, נכון? בואי אליי. די נו, אל תיקחי אותי ברצינות. אני חולה עלייך, מה אני אעשה? בואי ניסע רחוק מכאן. נתרפא ביחד, כמו שרצית. אני חולה. מהממת. טוב די.

אה, לא סיפרתי לך, אני בהריון. מדני. במקרה. נראה לי שנתחתן בחודש הבא והוא יקנה לנו בית. אני ממש מתרגשת! אני רוצה ילדים. אני אודיע לך שתשרייני את התאריך.

מהממת שלי, תגידי, מה איתך? טוב , די, ביי.

(א' יוצאת. ב' מביטה בה בדממה)