הצטרפו לאיגרת השבועית

מתן הביטוי לרגשות שלנו באמצעות היצירה, היא הדרך אל המצב הטבעי הנשאף של האדם, שהוא השמחה והאושר.


בנפתולי תעשיית הכריזמה...

 

(המשך מהפרק הראשון: "כריזמה - כל אחד יכול?")

 

...מתחילת דרכו ביסס הקולנוע האמריקאי את מכירת הסרטים שהפיק, על דמותם של "כוכבים" ו"כוכבות". אלו היו, כידוע, שחקנים ושחקניות כריזמטיים שמילאו תפקידים מרכזיים בסרטים הפופולריים ודמותם המורכבת הייתה אמורה להיות מבוססת על שלושה מרכיבים:

1. "דמות התפקיד", שהיא הדמות שגילמו על המסך.

2. "הדמות הציבורית" שבאמצעותה הציגו עצמם בציבור מחוץ למסך הקולנוע.

3. "הדמות הפרטית" שהיא זהות אישית שאמורה להיות חסויה מעין הציבור ומתקיימת ברשות הפרט של היוצר.

 

היכולת להגדיר דמויות אלו ולקיים איזון אישי ביניהן, היא תנאי הכרחי לשליטה של הפרט בחייו ולתפקוד טוב בחיי היום-יום.

 

אבל תעשיית הקולנוע במאה העשרים, ביקשה להציג בפני הציבור תמונה כוללת וחד ממדית של "כוכב", שבה כל הדמויות הללו מופקעות מרשותו של השחקן והופכות לדמות אחת אחידה, ההולמת את דרישות השוק ומסייעת במכירת הסרטים שלהם. מערכת יחסי הציבור פלשה לתחום האישי של השחקן ודרשה ממנו להתאים את חייו לדמות שיצרה, עד לפרט הקטן ביותר, כביגוד ומזון ועד לפרט מרכזי כבחירת בני זוג ונישואין. דמויות הכוכבים נכתבו מחדש והולבשו על השחקנים בהתאם לדרישות המוצר שמכרו אולפני הקולנוע. כמובן שבמקרים רבים דמותם המקורית של השחקנים הייתה שונה מהדמות הפומבית שנוצרה ע"י מערכת יחסי הציבור.  

 

אורח חיים זה יצר אצל כוכבים רבים מתחים קשים ובחלק מהמקרים הוא גרם לקריסה פסיכו-פיזית של הכוכב. על מנת לשמור על איזון נפשי בתנאי לחץ אלו, היה על הכוכב לבנות לעצמו זהות אישית נפרדת וחסויה מעיני הציבור ולפעמים זהות הסותרת את זו הציבורית. רבים לא היו ערוכים לכך, או שסירבו לעשות זאת, מתוך אמונה ילדותית באמינותה של "הדמות הציבורית" שהולבשה עליהם.

 

התוצאה הייתה בלבול זהויות וקריסות חוזרות ונשנות. כל זה היה פועל יוצא לכך שאישיותם הכריזמטית וכישרונות המופע שלהם היו בסיס למכירת היצירות הקולנועיות שבהן הופיעו. כמובן שבכל מקרה, משיכת הקהל אל הכוכב הייתה מבוססת על שילוב שני המרכיבים: כריזמה אישית ותכנים שקהל מזדהה איתם בכל פרק זמן נתון.

 

מתחילת השליש השלישי של המאה העשרים, עם קריסת האמונות המוחלטות והנוקשות באופטימיות החד ממדית שלהן, גם דמותו הציבורית של הכוכב הקלאסי נעשתה מורכבת יותר ופתוחה יותר לעולמה הפרטי הממשי.

 

ועדיין ציידי כישרונות לא נלאים מלחפש שחקנים שיש להם את מה שהם מכנים "זה!", כלומר, הכריזמה הנחשקת. שיח נפוץ בתעשיית הכוכבים היה מתחיל בשאלה: "יש לו את זה, או אין לו את זה?"

 

מי שיש לו את "זה", ניתן לזיהוי גם אם הוא עומד על במה בחברת אחרים ולאו דווקא בקדמת במה. עינו של הצופה נמשכת אל אותו אדם, לאו דווקא בגלל שהוא "יפה" או "גברי" או היא "יפה" או "נשית" או בגלל ביצוע מרשים של תפקיד. אף כי יתכן שחלק מכוח המשיכה של אותה אישיות אכן נובע גם מאחת הסיבות האלה. בכל אופן, חייב להיות גורם נוסף שהופך שחקן לכוכב.


את המקום הראשון במסכת הסיבות שגורמות לבחירתו של האדם הכריזמטי יש לשריין לגורם המזל. כן, פשוט כך ועל כך אין עוד מה להוסיף. אחרי שהמזל מאיר פנים לאותה אישיות עליה להוכיח כריזמה, כישרון ויכולת מקצועית. יש הרבה שחקנים שהופיעו בתפקידי שרירנים למיניהם, אבל רק שחקנים כארנולד שוורצנגר או סילבסטר סטאלון נעשו "כוכבים". ישנן שחקניות מצוינות רבות, אבל אנג'לינה ג'ולי ואומה תורמן מוגדרות "כוכבות". הבחירה בשמות אלו היא מקרית ולצורך ההדגמה בלבד.

 

אגדת כוכבים מספרת על ניצב בסרט הוליוודי, שברבות הימים היה לכוכב קולנוע נערץ, שתפקידו כניצב היה לשבת ליד שולחן במסעדה, מאחורי שולחנם של הכוכבים ולשוחח בלחישה עם ניצבת שמגלמת את זוגתו. "אקשן" צועק הבמאי והסצנה רק החלה להתגלגל וכבר הכוכב שואג "קאט!" והבמאי נזעק אליו ושואל בדאגה: "מה קורה?" והכוכב אומר: "הניצב הזה מאחורי מדבר כל הזמן!" אמרו לניצב לא לדבר והבמאי צועק "אקשן!" והסצנה מתגלגלת והכוכב שואג "קאט!". שוב הבמאי נזעק והכוכב דורש להעביר את הניצב הזה לשולחן הרחוק ביותר. העבירו את הניצב וזוגתו לשולחן הרחוק ביותר. הבמאי צועק "אקשן!" והכוכב צועק "קאט!" והבמאי שואל: "מה עכשיו?" והכוכב אומר שהניצב ההוא בשולחן האחורי מפריע וצריך להוציא אותו החוצה. "מדוע?", שואל הבמאי, "כבר אמרנו לו לשתוק והעברנו אותו לשולחן האחורי!". "כן", אומר הכוכב, "אבל הוא יושב שם וחושב!"

 

להיות כריזמטי, זו משאת נפש של רבים מאלה שתפקידם מייעד להם הופעה בפני קהל: יוצרים, מנחים, מורים ומדריכים, פוליטיקאים, מנהלים, מפקדים, מנהיגים. כדי למלא צורך זה נוצרה רשימה פופולרית של הבחנות ועצות ותחבולות שונות ומשונות למי שמבקש לפתח כריזמה. אבל יש לנהוג ברשימה זו בזהירות ולהעמיד אותה במבחן המציאות. תחילה ארבע הבחנות שאינן עומדות במבחן כזה:

 

- הכריזמטי הוא אדם מוחצן ונלהב שמדביק בהתלהבותו את הקהל! נכון או לא נכון?

- לא נכון. אפשר למצוא מופנמים ושאינם מתלהבים ובכל זאת הם כריזמטיים.

- הכריזמטי הוא אדם בעל בטחון עצמי מובהק?

- לא נכון.

- הכריזמטי מדבר במהירות ובשטף לשון וכך הוא לוכד את הסכמתו של הקהל?

- לא נכון.

- הכריזמטי הוא מי שמקפיד על הופעה חיצונית מהממת, הוא מדיף ניחוח של בושם נעים ועיצוב השיער שלו מוקפד?

- לא נכון.

כל אחת מהבחנות אלו, אכן יכולה להתקיים במסגרת שלל תכונותיה של האישיות הכריזמטית, אך אף אחת מהן לא יכולה להיות סיבה להיותו של אדם כריזמטי. מה כן?

 

(המעגל הפתוח, גרסה חדשה, ע' 38)

 

(המשך יבוא) סדר הפרקים:

כריזמה - פרק 1 מתוך 3: כריזמה – כל אחד יכול? (האיגרת ביום 17.8.2017)

כריזמה - פרק 2 מתוך 3: בנפתולי תעשיית הכריזמה (האיגרת היום, 24.8.2017).

כריזמה - פרק 3 מתוך 3: תשע הצעות לאימון כריזמה (האיגרת ביום 31.8.2017).

 

שלכם באהבה,
אמיר אוריין

לאיגרת השבועית של 2017 . 8 . 24