ביום שני, 6.9.2010, התקיימה בתיאטרון הסמטה ביפו הצגת "מונודיא 2010", ערב מונולוגים-דיאלוגים, שכתבו וביימו חברי קבוצת המנחים, מחזור 13, וביצעו חברי קבוצת המשחק של תיאטרון החדר, מחזור 57. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", קטעים שמתייחסים אל הזמן והמקום שבו אנו חיים. הרצף מתחבר לתמונת פסיפס מקומית אקטואלית. הערב החל ברצף חימום שביצעו השחקנים בנוכחות הקהל. לאחר מכן החל רצף הקטעים. באיגרת השבועית אנו מביאים, בכל פעם קטע מתוך הערב.

14. המשתמט

כתיבה ובימוי: יואב איתמר

(בעקבות "אגדה על החייל המת" מאת ברטולט ברכט)

ביצוע: בן פינס - החייל המת. רן סלוניקי - קצין הגיוס.

חייל מת: מי זה חופר בתל-קברי?

קצין הגיוס: מספיק עם הליריקה הזאת. זה אני, קצין הגיוס. אפ על הרגליים.

חייל מת: יש לך טעות. אני תרמתי את חלקי. אני מת.

קצין הגיוס: אתה משתמט.

חייל מת: איך יכול להיות שאני משתמט, הלוא מתתי בקרב.

קצין הגיוס: לפי הרישומים שלנו אתה נהרגת מאש כוחותינו. מכאן – שלא תרמת את חלקך.

חייל מת: אבל זכיתי באות גבורה!

קצין הגיוס: זו עוד הוכחה שהמוות שלך היה טעות. אתה מתת מהר מדי, מוקדם מדי. יש לך הזדמנות לתקן. קדימה! אפ על הרגליים.

חייל מת: אבל אין לי רגליים.

קצין הגיוס: אז מה?! נכניס לך שני בזנ"טים ואתה תרוץ.

חייל מת: אבל אין לי עיניים.

קצין הגיוס: טוב מאד. אנחנו לא זקוקים לחיילים שרואים מעבר לפקודה שהם מקבלים.

חייל מת: אין לי לב.

קצין גיוס: טוב מאד. חייל לא צריך לב.

חייל מת: בחיית. אין מישהו אחר שילחם?

קצין הגיוס: לא! כבר לא נשאר אף אחד. ואתה חייב להילחם למען המולדת. חסרונך מורגש.

חייל מת: מה אתם רוצים ממני? שילמתי מיסים, הקמתי בית, נתתי כל מה שאפשר לתת. תן לי לישון.

קצין הגיוס: מצטער. יש הוראות חדשות. בזמן האחרון המתים הפכו לבעיה, עכשיו אתם תהפכו לפיתרון. אנחנו ננקה אותך, נעשה לך שיפוץ קל ואתה תלך להילחם בפלסטינים, באיראנים, לא, במונגולים. במי שלא יהיה. לבשר תותחים אין תאריך תפוגה. ואם יש, ימצא מישהו שישנה לו את התאריך. קדימה צעד. שמול ימין שמול ימין שמול ימין...