בקצב אחיד ומונוטוני
עם פנס כורים על המצח
ופינצטה בוהקת של חדר ניתוח
אני מפזם בלהט
אני עוקר בשקיקה
בידי השלופה
מסמר מקיר חלקלק
המשיב אהבה.
אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך. |
בקצב אחיד ומונוטוני עם פנס כורים על המצח ופינצטה בוהקת של חדר ניתוח אני מפזם בלהט אני עוקר בשקיקה בידי השלופה מסמר מקיר חלקלק המשיב אהבה. |
© 2024 אמיר אוריין תיאטרון החדר | בית | | | אודות | | | לימודים בחדר | | | הצגות ואירועים | | | מולטי מדיה | | | קשר אישי | | | שיטת אוריין | | | חדש | | | מפת האתר |