בפורים ראיתי איש הולך ברחוב עם גיטרה
שהיו בה רק חלק מהמיתרים ועליה מדבקה:
"זה לא זמן לכתוב שירים".
זה לא זמן טוב לכתוב שירים, אבל מתי הזמן הוא טוב?
כי אם הזמן טוב אליי, מדוע שאכתוב?
ואם הוא רע אליי, זה הזמן לכאוב.
כמו פיסות של מטאטא מהסיפור שוליית הקוסם
שישאבו אותי אל השירים שבעזרתם אמדוד את היומיום
וגם אם כל כך נורא לכתוב שירה עכשיו
הרי שבלעדיה כלל אין מצב.
ואין שום דרך אחרת לקצוב אנחותיי
ולסלק את הזעם והעברה –
אל תאמרו שאין זה זמן לכתוב שירה.
