7

  הִתְעוֹרַרְתִּי בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל אֲלַכְסוֹן,

טִפּוֹת גֶּשֶׁם עֲדִינוֹת וְחַמּוֹת

פָּגְעוּ בְּמִצְחִי, בְּמוֹרַד צַוָּארִי הַמָּתוּחַ לַשָּׁמַיִם וְהִמְשִׁיכוּ

בֵּין שָׁדַי, בֵּין שְׁתֵּי כַּפּוֹת רַגְלַי.

הֶחְלַטְתִּי לִבְנוֹת לִי בַּיִת:

סָמַכְתִּי עַל זְרוֹעוֹתַי, סָמַכְתִּי עַל כְּתֵפַי

וּשְׁתֵּי בִּרְכַּי. בִּ-8 דַּקּוֹת אוֹר רָשְׁמוּ כַּפּוֹתַי אֶת קַוֵּי הַבַּיִת

וּפָנַי נִשְׁקְפוּ בַּחַלּוֹן שֶׁעָשׂוּ מַרְפְּקִי וּזְרוֹעִי חַלּוֹן-רֶגַע.

יִשַּׁרְתִּי אֶת הַדְּפָנוֹת בְּהִדּוּק אָזְנַיִם וּמְתִיחַת אֶצְבָּעוֹת

הָעֹנֶג הָיָה לְלֹא נְשׂוֹא,

חַשְׁתִּי שִׁכּוֹרָה וּמְסֻחְרֶרֶת כְּשֶׁלְּפֶתַע

הִפְתִּיעוּ אוֹתִי יְצוּרִים שֶׁדִּבְּרוּ בִּשְׂפָתִי,

הִתְחַבַּרְנוּ לִמְשִׂימָה מְשֻׁתֶּפֶת –

הָיִינוּ מְצֻלָּעִים בַּחֲפִיפָה מְלֵאָה.

(מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)