הקיקיון הזה
אשר נתן לי צל מעל ראשי
להצילני מרעתי
שלא עמלתי בו ולא גדלתיו
שתולעת הכתה אותו בעלות השחר
שבין-לילה היה ובין-לילה אבד
שלא נותר ממנו זכר תחת השמש
הקיקיון הזה לבדו יודע
ששמחתי בו שמחה גדולה.
(שמחת הקיקיון, הוצאת ירון גולן, 1999)
- האם זכור לך שקורצת מן החומר אשר ממנו עשויים כוכבים? - כן, אבל ברגע זה הבית הפוך וצריך להביא את הילד לגן ויש לי הופעה בערב והכביסה על החבל ויורד גשם. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
