בתוך תיבת הזיכרון
קולות שונים ומשונים
נאבקים על הבכורה;
סלסול נוגה של סקסופון
ומרש של אֵבל מתבכיין
אשר מספיד את מה שאין,
שירתה של נזירה
ופיזוזיו של הליצן -
וגם צליל הוואלס הווינאי
ליד רכבת – דם מקפיא;
כך מסתחרר לו המחול
לתוך הזיכרון של האתמול.
- האם זכור לך שקורצת מן החומר אשר ממנו עשויים כוכבים? - כן, אבל ברגע זה הבית הפוך וצריך להביא את הילד לגן ויש לי הופעה בערב והכביסה על החבל ויורד גשם. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
