"שקט מצלמים!", אמרה עוזרת הבמאי. דממה.

בעוד כחמש שניות יאמר הבמאי: "אקשן" והסוסים ישוחררו מן האורוות וירוצו במסלול שהותווה להם מראש אל קו הסיום ואז יאמר הבמאי "קאט".

חמש שניות של דממה שאין מודדים אותה בשעון. הן מרחב זמן מופשט שבו בא לידי ביטוי כוחה של התעשייה. ריכוז מוחלט או יחסי של התכוונות דתית לקראת הגשמת המשאלה הגדולה: להיות חלק מדבר שלם שהוא גדול יותר מסכום חלקיו.

אם המילה "תעשייה" מעלה בדמיונך את ההקשרים הבאים: פרסום, כסף, אהבת קהל, בידור – כי אז, יש להניח שאתה אדם צעיר שהתעשייה היא חלק מרכזי בתמונת עולמך. אם המילה "תעשייה" מעלה בדמיונך בתי חרושת, מכונות, פועלים – יש להניח שאתה אדם מבוגר שזוכר את הזמנים שבהם תעשייה הייתה מוֹלֶך אכזרי המשעבד את מעמד הפועלים.

עד שבאו האליטות לשכנע את מעמד הפועלים שהוא אכן מעמד בפני עצמו ועליו להיאבק על זכויותיו כגוף מאוחד, לא ידע הפועל שהוא עבד לאדוניו בעלי ההון.

היום הדברים שונים. התעשייה שואפת לכסות את מרחב התודעה של העובד ולהעלים ממנו את האפשרות שקיים עולם תודעתי מעבר לה, ואין אליטה שתבוא לומר לו זאת.

אבל קיים עולם מעבר לתעשיית הבידור. עולם בעל חוקיות משלו זו התרבות האלטרנטיבית וראוי שכל עובד בתעשייה יידע שהאלטרנטיבה קיימת.

(קטע זה אינו מופיע בספר "המעגל הפתוח")