חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מלא הומור, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.

"רק מין קנאה... מגוחכת... ממזרת"

בתקופה שבה קיים נסים אלוני קשר אישי השחקנית אדית אסטרוק, גיבש נסים את המניפסט שלו ביחס לכלולות. ב-הכלה וצייד הפרפרים הכלה ששמה הוא "מי" נמלטת לפינה בגן הציבורי שבו אמורה להיערך חתונתה. היא נעלבת, כזכור, מכך שהחתן שלה מסרב להגות את שמה, הוא מוכן רק לחלל אותו בחליל שלו (התו "מי"). הגן יינעל בסוף היום והחתן יישאר בחוץ. גן נעול אני, אחותי כלה, אומר נסים אלוני, ואולי אינו ער בכלל למה שהוא אומר. אני – אומר אלוני – לא אקרא בשמך, אני רק אחלל אותו. כי אם אקרא בשמך אכנע לארציות. לעומת זאת, אם אחלל את שמך בחליל אשאר בתחום המציאות הטהורה, המזוקקת מגשמיות. ואז את תרגישי מחוּללת, נבגדת. כי אני לא אהיה איתך כפי שאת רוצה. אני שייך לחליל שלי, ליצירה שלי.

עוצמת היצרים, שהתבטאה פה ושם בצלילי צלחות נשברות, הוליכה את נסים לשמוע בעצתו של הפסיכיאטר ממוצא איטלקי, ד"ר מ'. נסים הביע בפניו את חרדתו שהוא עומד לטבוע בתהום בעקבות אדית. ועם זאת, הוא נאחז בחלום הנערי על איחוד גואל באהבה, גם על פי תהום.

יום אחד נפגעה אדית בתאונה כשנסעה במכונית שלה ואושפזה בבית חולים. היא לא קראה לו לבוא לבית החולים, אלא לבן דודה. באותו יום החליט נסים שעליו לסיים את הקשר. אם היא לא מצלצלת אליו כדי לקרוא לו, אמר לעצמו בעלבון, סימן שהם לא זוג.

בשנות הקשר ביניהם כתב אלוני פזמון מר על אהבה ונישואים במסווה של שיר מתוק: "שיר כלולות". כל אחד מבתי השיר נפתח בשורות רומנטיות ומסתיים בעקיצת מוות:

טל מהר גלעד אביא לך, אחותי כלה,

זהב אופיר אני אמצא לך, אחותי כלה,

בשערך אני אקלע שושן שחור, כלה...

פת של חרובים אתן לך, אחותי כלה,

ושמלת אביון אלביש לך, אחותי כלה,

בשערך אני אקלע כוכב רחוק וקר.

(פסטיבל הזמר, 1973, מבצע: יזהר כהן, לחן: עודד לרר)

פעם ליווה יוסי בנאי את נסים לדירתו ברחוב דיזנגוף אחרי שבילו במסעדה. אור דלק בחלון של נסים בקומה הרביעית. נסים הצביע על החלון ואמר: "אתה רואה את האור שם? זה החושך שלי".

אחרי פרידתם סיפרו במרחבי הרכילות הרשעה של בוהמת רחוב דיזנגוף שאדית יצאה מהקשר עם נסים פצועה, מוזרה. שמשהו השתבש אצלה. שהיא הצילה בינדר של אלוני. האישה ששילמה מחיר.

אדית אסטרוק נפגשה איתי לשיחה, אבל רוב הזמן חקרה אותי בחיוך חשדני. היא הפכה בינתיים לעובדת סוציאלית. נדמה היה לי שהיא נעה בעולם ככלה נצחית, נושאת את סוד המלך. היא, רק היא, כלת ההבנה הנכונה של נסים אלוני. מבין בנות הזוג של אלוני, אדית היא האישה היחידה שהכרתי הטוענת שנסים רצה שתלד לו ילד.