הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר)


אתמול, פגשתי את א-לוהים

בשבילי, חד פעמי ובשבילו, שגרתי

לא משהו פרטי

אירוע המוני עם כולם הצטופפתי

אף אחד לא שם לב, רק אני הבחנתי.

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא סבל את עצבנותם של הדתיים

וספג את עלבונם של החילוניים

הוא קיצר את הארץ בשביל השמאל

והרחיב אותה בעקבות כמה מאחזים.

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא בכה כשמשפחה שלימה הגיעה בבגדים מוכתמים

שומע תפילה א-ל נקמות בגויים

הוא ביקש להפסיק לשמוח כשמחבלים נהרגים

"איך אפשר ?! מעשה ידי טובעים !"

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא חשב איתי את כל המחשבות

את הרעות וגם את הטובות

קנאה, שנאה, תחרות על בחורים ובחורות

אהבה, חכמה, חסד ועוד כוונות

אפילו אם לא תמיד יוצאות.

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

רציתי לשאול אותו אם אני בין הרעים או בין הטובים

להיות אני או להקשיב לאחרים

ומה באמת דעתו בכמה סוגיות לא פתורות

איך צריך לומר:'וופלים' או 'בפלות' ?

האם קוקה קולה הוא באמת טעם החיים ?

והאם אני חייב לכתוב בחרוזים ?

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא היה באמצע עם כולם ועם אף אחד

כל כך רחוק ממני אבל לא נשארתי לבד

הוא דיבר - אות ועוד אות הופכת למילה. והמילים מתחברות למשפטים, ומשפטים לסיפורים שלמים

ובכל זאת, מי כמוכה באילמים !

(נכתב בעקבות הטקס האלטרנטיבי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה)

לאיגרת השבועית של 2011 . 5 . 19