"אני רוצה לדעת איך הם משקרים בעניין המלחמה"
ב-1952 הלך נסים אלוני ללמוד היסטוריה כללית ותרבות צרפת באוניברסיטה העברית, וב-1953 הוא מגלה לקוראים שלו למה הלך ללמוד באוניברסיטה, בסיפור השנים הטובות. נמרוד ברקאי, נכה מלחמת העצמאות, מעוות פנים ונשען על מקל, הוא גיבור הסיפור.
המספר פוגש אותו בתיאטרון אחרי שנים רבות. הם למדו יחד בבית ספר עממי ובתיכון. נמרוד היה נער חצוף, עליז, שובב, מצליח בכל תחום, מקסים נערות, ראשון להתגייס ל"הגנה", מושא קנאת הנערים. אחרי שנפצע הולך נמרוד ללמוד באוניברסיטה כי "אני רוצה לדעת איך הם משקרים בעניין המלחמה... אני רוצה לגלות לעצמי ולאחרים את האמת על המלחמות". נמרוד מזמין את ידידו מימי בית הספר לבקר אצלו.
כשמגיעה שעת היציאה לביקור מתאבן האורח הצפוי ומתקשה לצאת מהבית. המספר מבועת, כאילו נדבק בנכות של נמרוד, חרד מהעולם שמחוץ למרחב הבית המוגן, מהמלחמה הנצחית המתחוללת שם: "בחוץ הורגים, בחוץ שודדים, בחוץ לוטשים עיניים, בחוץ משחיזים סכינים, בחוץ משקרים. אין אלוהים להושיע. אין אלוהים". הסיפור שהתחיל בתיאורו של פגוע הקרב נמרוד, שנפגע בגופו ובנפשו, מפנה את מבטו אל המספר, שלא ידע שגם הוא פגוע קרב. הוא חשב שיצא שלם מהמלחמה ומגלה שהוא פגום.
(המשך יבוא)
