הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


אני מביט בדף הריק והוא בוהה בי בחזרה.

- מה אתה רוצה להיות?

- מה אתה רוצה שאהיה?

- מה שאני רוצה? מה אני רוצה? לכתוב.

- אז תכתוב.

- אבל אין לי מה!

- זבש"ך. דפים לא כותבים את עצמם לדעת.

- אז מה, אתה פוחד עכשיו?

- פוחד? אני? ממה? אני רק דף. ריק.

- הא! כבר לא!

- אה, אוי. אז מה אני עכשיו?

- עדיין דף, אבל לא ריק.

- אם אני לא ריק, אז מה אני כן?

- דף.

- אבל איזה דף?

- אהה... לא יודע, פטפטן?

- טוב אז אני שותק.

- אההה... דף? זה דווקא נחמד לפטפט.

- ...

- דף?... נעלב לי. יופי. עכשיו מה?

- ...

- טוב, ניצחת. אתה לא פטפטן. אתה מְתַקשר.

- מְתַקשר?

- כן.

- מה, עם כל מיני רוחות של אנשים מתים?

- נגיד.

- מי למשל?

- אה...

- ביבי?

- הוא עוד לא מת.

- חבל.

- היי, זאת הסתה!

 

- הסטה למה?

- למשהו. לא חוקי, אני חושב.

- איזה חוק? מי כתב אותו? אני מכיר אותו? אני בחרתי בו?

- אני חושב שבכל זאת פטפטן.

- טוב אז אני שותק.

- לא, לא, תמשיך.

- לא יכול. הוצאת לי את הרוח מהמפרשים.

- אה, אז אתה אוניה.

- ואני טובעת עכשיו. אל תפריע לי.

- אבל

- בלו בלו בלו. לילה טוב.

- לילה טוב.

לאיגרת השבועית של 2011 . 6 . 9