חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מלא הומור, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.

אפילוג – קטע 3

...הנתרן הנפלא באגדה של אלוני הוא מין גיבור גנוסטי המאמין שהעולם הזה הוא אשליה, ושהוא הינו הזר, היחיד במינו. בגיל עשרים-וארבע, נסים אלוני לא הכיר כנראה את המיתולוגיה הגנוסטית של סוף העידן ההלניסטי ותחילת הנצרות, שהשפיעה על הקבלה היהודית, אבל כמיהת הנתרן אל עולם האור, מחוץ לפני האדמה המגואלת "ביוון האנשים" חסרי הלב, היא הכמיהה המתוארת במיתוס הגנוסטי. מאז המלחמה, ובהשפעת ילדותו האלימה, התבונן אלוני בעולם כבתמונה מזויפת.

לא, לא ייתכן שנסים אלוני הכיר בגיל עשרים-וארבע את המיתולוגיה הגנוסטית, אבל מיתולוגיות נבנות מחומרי נפש האדם. כמו תנועות דתיות אחרות ביקשה הגנוסטיקה להיענות לצורך האנושי להבין את אי הצדק והרשע הנגלים בעולם הזה. במקום להבטיח את העולם הבא כנחמה, חילקה הגנוסטיקה את העולם לשניים: העולם הנגלה, הארצי, שבו אנו חיים, והעולם הנסתר, החוץ-ארצי, שבו מצויים אלוהים הטוב ובני אדם הטובים. העולם שאנו מכירים הוא גלות מעולם המקור. העולם שאנו מתגוררים בו הוא עולם מזויף עם אל מזויף. האל של העולם שאנו חיים בו הוא אל רע, אל שמתחזה לאל מיטיב. שמו דֶמיוּרגוּס.

מעולם המקור המואר, שהאל הטוב שוכן בו, מגיע שליח המכונה "הזר" אל תוך עולם הבשר והחושך – כך מספרת הגנוסטיקה. השליח מגיע לעולם הארצי כדי להזכיר לבני האדם החיים ביוון המצולות שיש עולם אחר שנשכח מהם: ראשוני, טהור. על בני האדם לדעת – זו מטרת השליח: להביא לידיעתם, ותו לא.

כזה הוא הנתרן הנפלא, הזר המגיע לתחושת התעלות, להתפשטות מן הגשמיות, רק כשהוא "מתרפק על ההוויה הטהורה", משתחרר מ"יוון האנשים" הרעים, הקטנוניים, המאוסים...