קח אותי בין המרחבים
כשרוח קיץ בעיניי
פקוחות לרווחה
להבל נשימתך
לא עוד אסתתר
בפינה חשוכה
מוכנה לאור השמש
ידך מעבירה את האור
בשערי
את האבן השחורה
נשליך יחדיו
הרחק, הרחק
אצבעותיי בפיך
לחלום נמשך לעד
"בתיאטרון החדר למדתי שאתה שחקן, גם אם אתה נמצא בעבודה אחרת, כי במהות שלך אתה שחקן" (רננה רז, אמנית יוצרת, בוגרת תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
