הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש אנושיות, יש הקשבה, יש קבלה" (מרטין מוגילנר, במאי, בוגר תיאטרון החדר)


האיגרת השבועית

יום ה', 2013 . 10 . 24

-------

לימודי משחק ובימוי

טל', 03-5171818,

המידע כאן, לפרטים בדוא"ל

-------

ייעוץ אישי  
טל': 052-340-1478. מידע כאן וגם בדוא"ל
-------

יש לך קטע?

שלח/י אותו אלינו לאיגרת

-------
לתגובות

-------
אירועים בתיאטרון החדר
-------
סרטוני החדר ביוטיוב

-------
לאיגרות קודמות
-------

-------

היטלר - הוידוי האחרון

יום ג', 5.11.2013, בשעה 20:00
-------
העלמה והמוות

יום א', 27.10.2013, בשעה 20:30

-------
להזמנת מקום בהצגות החדר
טל': 03-5171818, 0508-497715
-------


באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: הספק והאמון (59)
•   טאל לוי: שיטת אוריין - המעגל הפתוח: עולם הבמה במפגש עם עולם הטיפול (3)
•   היטלר, הוידוי האחרון - ההצגה: (ציטוט)
•   מונודיא 2013: רכבת מרכז
•   תיאודור ממליץ: פייר
•   קליפ: TARGETS
•   רגע של עברית: אידיוט/הדיוט
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן משהו בשבילך
•   אירועים: לוח
•   הכתובת על הדיר: מקבץ סיכות קצר

יצירה בכל עת -

(קטעים מהמאמר "הספק והאמון"

מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס' 59)

 

- "בעבר כבר סלחתי להורי על כל מה שעוללו לי וגיליתי את האהבה, אבל לפעמים אני מרגיש את הכעס עולה בי מחדש!"

 

- טקסי הסליחה הם צורה של התנהגות חברתית היסטורית נלמדת של האדם. זוהי דוגמא לפער האוניברסאלי הקיים בין ההכרח לשחזר היסטוריה לבין החוויה האישית או החברתית המיידית. ברוב החברות מתקיימים טקסי סליחה וכפרה, אחרי תקופות שבהן באה לידי ביטוי תוקפנות מסוג כלשהו. לאחר המלחמה מתקיים טקס הכרזת השלום. בדרך כלל, כולל השלום בתוכו גם את טקס הסליחה ההדדי על חטאי העבר. טקסים אלו הם לפעמים בעלי אופי פולחני. בני האדם אומרים אז שהם סולחים זה לזה, ההצהרה החיצונית של הסליחה ההדדית, איננה מחייבת שאמנם התקיימה הסליחה הפנימית-רגשית אצל מי מהצדדים, אבל היא יכולה להשפיע לטובה על ההתנהגות הבין-אישית בעתיד.

 

כלומר, אם מתקיים טקס הסליחה, האדם יכול לקיים אותו כפעולה חיצונית, אבל עדיין לשאת בתוכו רגשות כעס, תסכול או כל רגש אחר שאיננו תואם את הסליחה.

טקס הסליחה החיצוני יכול להבטיח שלפרק זמן מסוים לא יתחדשו תגובות האיבה בין הצדדים, אבל הוא איננו יכול להבטיח סליחה רגשית פנימית מלאה.

 

סליחה רגשית פנימית תלויה בגורמים רבים, שהטקס החיצוני לא תמיד יכול להשפיע עליהם. טקס הסליחה מושך חלק מן האנרגיה המשוקעת ברגשות הכעס ומפנה אותה אל עבר הטקס עצמו, אבל לא בהכרח מפרק את הכעס לגמרי. לכן אדם יכול להצהיר שסלח להוריו או לאויביו, אבל עדיין הוא נושא בתוכו רגשות כעס טעונים. יש להדגיש שמצב זה הוא אך טבעי.

 

הסליחה השלמה כמעט שאיננה קיימת במציאות. משום שגם לאחר שהכעס נפרק, עדיין קיימת בחדר התודעה החוויה המקורית, על כל מרכיביה, כחוויה לגיטימית, לא מטעינה אנרגיה רבה מדי ויש לקוות שהיא כבר לא טראומטית פעילה, והיא כוללת בתוכה, בין השאר, את זיכרון הכעס וגם את זיכרון טקס הסליחה. אדם יכול ללכת כל חייו נושא עימו את רגשות הזעם על הוריו ולטעון אותם אל תוך יצירתו וזהו מצב סביר ומטהר. אם אדם מקיים טקס סליחה חיצוני והוא מרגיש אשמה על כך שרגשות הכעס והתסכול עדיין קיימים בו, עליו לתת ביטוי לרגשות אלו ביצירה. זהו תהליך טוב של טיפול ברגשות.

 

טקסי הסליחה החיצוניים הם הכרחיים להמשך סביר של אורח החיים. הסליחה הרגשית הפנימית היא רצויה אבל איננה הכרחית. חשוב ביותר שלא נטפח בקרבנו רגש אשמה על שאין ביכולתנו לסלוח באופן מוחלט. עם התעוררות מחודשת של הכעס, או של רגש האשמה על שאין ביכולתנו לכבוש את הכעס, יש לתת להם ביטוי מיידי ביצירה - בכתיבה, בציור, במוסיקה, בהגשת טקסט בימתי וכו'. בשורשיהן של יצירות רבות ניתן למצוא את עקבותיהן של מערכות היחסים שיש ליוצר עם אבותיו.

 

("המעגל הפתוח", עמ' 149-150. המשך יבוא)

קישור קבוע

(קטעים מתוך עבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחת התזה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012. מעת לעת נביא קטעים מתוך עבודת המחקר)

 

שאלות המחקר (מחקר השוואתי)

 

1. בהיותה שיטה לא קונבנציונאלית, האם "שיטת אוריין - המעגל הפתוח" יכולה להיחשב כשיטת טיפול?

 

2. אם כן, מהם הערכים התרפויטיים ששיטה זאת משיגה?

 

3. מהן ההסתייגויות משימוש טיפולי בגישה שאינה קונבנציונאלית?

 

4. אילו ערכים נוספים משיגה השיטה?

 

בעבודתי אחקור את השיטה על-פי פרמטרים מן המקורות התיאורטיים על ההשפעות התרפויטיות של האמנויות השונות, ועל אופני הטיפול בהבעה וביצירה. היצירה העצמית היא יצירה סובייקטיבית שנותנת ביטוי לחוויה האישית הכוללת שלי, ולכן הדברים העולים במהלך העבודה בשיטה יכולים להיתפס כטיפול דינאמי. באמצעות ממצאיי אבחן כיצד השיטה של תיאטרון החדר היא כלי להעשרת ההבנה הדינאמית.

 

התהליך בשיטה, בייחוד כאשר הוא מתבצע בפגישות אישיות, מזכיר במידה רבה את המתרחש בטיפול הפסיכו-דינאמי בכלל, ובתרפיות בהבעה וביצירה בפרט. תחילת הטיפול, מרגע שיחת הטלפון הראשונה; פגישת ההיכרות, שכמוה כ"אינטייק"; הסֵטינג הקבוע בתקופה ממושכת; העבודה לקראת חשיפת התת-מודע לשם תהליכי יצירה, שכמוה כברית הטיפולית; נושא ההתנגדות המטופל בדרכים שונות, שהוא מהותי גם בשיטות התרפיה השונות וגם בעבודת האמן או האמנית המופיעים.

 

ההתנסויות בשיטה מתחברות לתיאוריות ידועות, כמו האסוציאציות החופשיות של פרויד והעבודה עם חלומות לשם הגעה לתובנות או לשם יצירה, אשר יונג מדבר בשבחה. לשיטת המעגל הפתוח מאפיינים המזכירים את מאפייני התרפיה בתנועה, בהם היחס לנשימה, לתחושות, למחשבות ולרגשות שעולים. יש בשיטה התנסויות המזכירות את התיאוריות של גישת הגשטלט, הדרמה-תרפיה והפסיכודרמה, כמו גם את ההיבטים הטיפוליים שביצירה בפני עצמה.

 

הנחת היסוד שלי במחקר היא שבעֵת לימוד השיטה לצורך שיפור המופע הבימתי, זוכה האדם המתנסה לערכים תרפויטיים נוספים. הערכים הללו באים לידי ביטוי בממד הפסיכו-דינאמי, בממד האישי-התפתחותי, בממד הבימתי, ובערכים שמתקבלים מן העבודה הקבוצתית. הנחתי היא שאצל האדם המתנסה בשיטה נוצר חיבור פסיכו-פיזי משמעותי, שמקביל לטיפולים רגשיים אחרים, במיוחד לתחומי הטיפול בהבעה וביצירה...

 

(עמ' 6 בתזה. המשך יבוא)

קישור קבוע

...מאז הניתוח האחרון נאסרו עלי כל המתוקים, אך לרגל כינוס זה, הרשיתי לעצמי...

הוא עשה זאת למעני...  איש לא ידע להבדיל בינינו,...  רק אווה,... גם בלונדי,... חבל שהרגתי אותה.

("היטלר, הוידוי האחרון".

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין.

בימוי: אבי גיבסון בר-אל ואמיר אוריין.

משחק: אמיר אוריין.

ההצגה הבאה: יום ג', 5.11.2013, בשעה 20:00

טל': 03-5171818

קישור קבוע

רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום 23.7.2013, ובתיאטרון יפו ביום 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

 

11. רכבת מרכז

כתיבה: דניאל לבנון. משחק: לי ים תירוש – א, דניאל לבנון - ב.

(מתקרבים זה אל זה למרחק נשימה והדיאלוג כולו מתנהל בצעקות)

 

א: סליחה אדוני, אתה יודע איפה זה רכבת מרכז?

ב: מה? לא הבנתי.

א: סליחה? לא, לא שמעתי, אני לא שומע טוב.

ב: לא הבנתי מה אמרת.

א: לא שמעתי. מה לא הבנת?

ב: לא הבנתי מה אמרת כשלא שמעת אותי!

א: סליחה, אדוני, אין צורך לצעוק!

ב: אבל אמרת שאתה לא שומע טוב.

א: נכון, אני לא שומע כל כך טוב.

ב: אם כן אדוני, מה לא שמעת?

א: לא שמעתי מה לא הבנת, קצת לפני שלא שמעתי אותך.

ב: אה! ובכן, הדבר פשוט, אני לא הבנתי מה אמרת, קצת לפני שלא שמעת אותי לא מבין אותך.

א: אכן, הדבר פשוט כשחושבים עליו בצורה הזאת!

ב: פשוט הוא אפילו מאוד.

א: אקסיומטי כמעט.

ב: רק בארץ באמת מבינים אחד את השני, בגולה זה לא היה אפשר.

א: אין ספק, הם שם יכולים להתווכח, שעות!

ב: בלי סוף.

א: על כלום!

(שתיקה. מרוצים מעצמם)

ב: תענוג לשוחח איתך אדוני, וגם נעים להכיר!

א: בהחלט, גם אותך, גם אותך! צר לי רק שאני חייב לרוץ.

ב: כן. גם אני. אשתי מחכה לי ברכבת מרכז ולא ארצה לאחר.

א: סליחה, לא שמעתי.

ב: אני מתנצל, אני באמת ממהר, להתראות!

(ב' יוצא)

א: איש חביב. (הולך בכיוון נגדי, צועק לכיוון של אדם לא נראה)

סליחה אדוני!... סליחה?!, איפה זה!... איפה זה רכבת מרכז!... אדוני!...

(א' יוצא)

קישור קבוע

(שאלת קורא: "כלב מדבר? כותב? מה השטויות האלה?".

תשובתי: אם הייתי מדבר, מה הייתי כותב? זו כל התורה כולה על שתי רגליים אחוריות")

 

"בן עשרים שנה היה פייר במותו. האם ישנם בני אדם, ילדים, דגים, ציפורים או קקטוסים שמסוגלים להבין מה פירוש הכאב כאשר כלב אהוב מת? איך נפער חור עמוק ואין במה למלא אותו? פייר שלנו לא נולד. הוא הוליד את עצמו בתוך פח זבל ברמת גן. בתי מצאה אותו בפח הזבל הזה ליד בית צבי. הוא היה כבן חודש . גור אפור שחור שכב רועד בפח האשפה. ישב בתוך הצחנה והביט בבתי בעיניים שנפקחו לכבודה מתוך הייאוש שאליו נולד והיא הייתה האדם הראשון שלא רק הביט בו אלא גם ראה..."

 

זהו קטע מספרו של יורם קניוק ז"ל, "פייר". אני ממליץ עליו בחום, באהבה. הספד נפלא על כלב נפלא. ספר לאוהבי כלבים ואפילו לאוהבי חתולים. ספר לאוהבי אדם. ספר שיעשה בני אדם לטובים יותר לעצמם ולזולתם בני האדם ולבעלי החיים כולם.

 

איש ענק היה יורם קניוק, זכרו לברכה. אמיר כינה אותו "האזרח הגדול יורם", בעיקר בגלל מאבקיו לזכויות אדם ולהגדרה עצמית. דיבורו כלאחר-יד אבל פיו מפיק מרגליות, כמו שאומרים סופרים עתיקים.

 

כשבא לבקר את אמיר קפצתי עליו כהרגלי בכל פעם שמישהו בא, מרחרח ונובח אליו בבקשה שילטף אותי, אבל מיד ראיתי שהוא גבר של כלב אחד וזה לא אני, כי הכלב של יורם כבר הלך לעולמו. הוא הביט בי בעצב שלא יכולתי לשאת וגם ידעתי שאין בכוחי להתמודד עם עצב כזה ועל כך הלכתי לחדר השני, ואולי היה זה מבטו של אדם שמת בחייו יותר מדי פעמים וחזר לחיים הרבה פעמים ועכשיו הוא מביט בנו כמלאך שיודע סודות שבני אדם וכלבים עדיין לא יודעים.

 

ממרחק השנים אני מתאבל על פייר ומקווה שלאחר מותי מישהו יתאבל עלי כמו שאני מתאבל על פייר, וגם יניח על קברי עוגת פירורים שאני כל כך אוהב ובלילה רוחי תשוטט מעל לעוגה ותתענג עליה.

 

הנה פרטים על הספר: יורם קניוק, פייר, איור: קרן לי ונדריגר, ידיעות ספרים 2013

האתר של המאיירת קרן לי ונדריגר


שלכם באהבה,

תיאודור

קישור קבוע

אביגיל לזר, חברת קבוצת המנחים בתיאטרון החדר, העלתה קליפ חדש. שירה: אביגיל לזר. מילים ומוסיקה: אביגיל לזר ואלכסיי מילשטיין. הפקה: אלכסיי מילשטיין.

קישור קבוע

אידיוט והדיוט הן היום שתי מילים שונות, אבל מקורן הוא במילה אחת יוונית עתיקה Idiotes: אזרח שאינו עוסק בצורכי ציבור, מי שלא למד מקצוע, חייל פשוט ומי שכותב פרוזה ואינו משורר. לכינוי הזה הייתה משמעות שלילית בפי האתונאים, שציפו מאתונאי טוב לעסוק בענייני הציבור, להיות בעל מקצוע ואם אפשר, גם לכתוב שירה.

קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

קישור קבוע

היטלר, הוידוי האחרון

 

(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

 

"זהו מבצע של משחק נדיר!  (צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

 

היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-1945. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מאמין כי המוות שלו יסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.

טרגי-קומדיה אפלה

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ג', 5.11.2013, בשעה 20:00
טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח
 (לקבלת התוכנייה)

--------------

העלמה והמוות

 

 

"הצגה עזה והתמסרות השחקנים כובשת ומצמיתה. הצדעתי לגיבסון על ההישג שלו כבמאי. הוא מיצה עד הקצה את דחיסות החלל והפך את החדר לתא עינויים - הן זה שבזיכרונה של פאולינה והן זה המתקיים במישור שבו מתרחשת ההצגה. גם כסא הגינקולוג הוא בחירה מושלמת. הטקסט של דורפמן הופך את הקרביים".

(נאוה סמל, סופרת)

 

גרסה חדשה ומסעירה למחזה של אריאל דורפמן. באישון לילה, מזדמן אורח לביתם של פאולינה וחררדו. פאולינה מזהה אותו כמי שעינה אותה ואנס אותה.

 

מחזה: אריאל דורפמן

עיבוד: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי: אבי גיבסון בר-אל

ייעוץ חזותי ועיצוב תלבושות: דלית ענבר. וידיאו: אופק בריסקר

משתתפים: יעל נביא, מוטי רוזנצוויג, זאב שמשוני

עוזרת במאי: רינת מוסקונה

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין

מבית היוצר של קבוצת "אורתו-דה"

ניהול אמנותי ינון צפריר

יום א', 27.10.2013, בשעה 20:30

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

----------------------------

"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 01.11.2013, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. 

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי.
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד. משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות. "המליאה" פתוחה לכל.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, או בדוא"ל: כאן.

 

דובדבן – מועדון תרבות

מועדון "החתול והכלב" גאה להשיק: הופעות מוסיקה חיה, בחלל החדש והייחודי "הדובדבן",

בכל יום חמישי בשעה 22:00, רחוב קרליבך 23, תל אביב.

מוסיקאים, להקות ויוצרים המעוניינים להופיע, מוזמנים ליצור קשר: גיבסון, 050-849-7715

 

עצומה - יידיש

בימים אלה, על רקע השיח על בריחת מוחות והגירת צעירים, נאבקת עמותה קטנה בעקשנות על קיומה במדינת ישראל, ועל פועלה התרבותי הייחודי בלב תל אביב. עמותת "יונג יידיש" ("יידיש צעירה") www.yiddish.co.il  ...

(המשך... לחתימה)

 

חשופות

שלוש משוררות, שרה אהרונוביץ קרפנוס, שושנה ויג וחיה בנצל, שצמחו מהווי החיים הישראלי, שונות אחת מהשנייה, במופע המבוסס על שירים בנושאים מגוונים: משפחה, אהבה, תשוקה, זהות, שכול ואובדן ועוד.

המלחינה והזמרת רחלי וולשטיין מבצעת שירים שהלחינה מרפרטואר השלוש וגם משל מלחינים נוספים: נימה פולטורק וזיו גליק.

אורך המופע: שעה. מדיטק בחולון, 30.10.13. לפרטים נוספים: 050-540-8737.

 

ביקורת תיאטרון

מסגרת חדשה להכשרת הדור הבא של כותבים על אמנויות הבמה בהנחייתו של מרט פרחומובסקי (יוצר תיאטרון וקולנוע, מבקר התיאטרון של Time Out)

הסדנה תכלול 8 מפגשים בני שעתיים, ובהם הרצאות עיוניות על נקודות מבט שונות על התיאטרון העכשווי בארץ ובעולם, וכן משימות כתיבה מעשיות. כמו כן, תכלול הסדנה מפגשים עם יוצרים, וצפייה במבחר הצגות תיאטרון.

ימי רביעי 16:00, החללית בירקון שבעים, תל אביב-יפו. לפרטים והרשמה: metarboot@gmail.com

 

פרינג'י - אתר הצגות פרינג', בניהולו של רן בן עזרא.

 

עיסוי מונגולי

העיסוי הסודי שהיה נהוג בקרב לוחמיו של ג'ינגיס חאן.

פנינה גינצבורג, טל': 03-5299528

 

טכנאי מחשבים

שחר נגר: 050-764-8002

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח קובץ: (הדוא"ל שלנו 

קישור קבוע

וינסטון סמית: אוי, כמה שאנחנו

אוי, כמה שאנחנו מיוחדים! אין בעולם אפילו עם אחד שעזב את ארצו וקשור אליה בעבותות שלא ינותקו כמו אנחנו. שורשים רבותי! שורשים! רק לנו יש שורשים במולדת. לאף עם אחר אין שורשים כמו שלנו! רק יורדים מהארץ וכבר מתגעגעים. לא יכולים להתנתק מהמולדת!

האירים שהיגרו לאמריקה, לא הביאו אתם אף משורר אחד, אפילו לא ספר אחד, אפילו לא בקבוק וויסקי אחד ולא פתחו אפילו כנסיה קתולית אחת והם בכלל לא מתגעגעים לאימא אירלנד. הצרפתים שהיגרו לאלג'יריה לא הביאו איתם אפילו לא סופלה אחד, אפילו לא טירמיסו אחד. הרוסים שעולים לישראל, זנחו את המורשת הרוסית המנוונת. הם לא הביאו איתם משם אפילו לא ספר אחד, לא תיאטרון אחד. הם מתערבבים בעם הארץ הישראלי ובכלל אי אפשר לראות שהם רוסים והם בכלל לא מתגעגעים לאימא רוסיה.

תורה רבותי! תורה! הכול בגלל התורה! יותר מששמרו ישראל על התורה, שמרה התורה על ישראל. מה, לא?
מה?

לא? בסדר, אז לא. אבל זה נשמע טוב.
(וינסטון סמית)

-------------- -------------- --------------

וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ

(תפילה זכה, מחזור יום הכיפורים)

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר")

--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה, "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il