האיגרת השבועית

תאטרון הוא לא רק בידור. הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של האדם בדרך לתיקון עולם

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

(משך הקריאה: 4 ד')

"אלוהים לבדו מושל בכדור הארץ והקפטן לבדו מושל באנייה!"

(על קבלת סמכות וקידושה בשיחה שלאחר הצגה)

מוצ"ש, 7.3.2015, הצגת "הנוסע הסמוי" מופיעה באולם בני ברית ברחובות, כשבועיים ימים לפני הבחירות לכנסת ה-20. ההצגה טובה מאד. הקהל מרותק וקשוב. מחיאות הכפיים לשחקן יוסי זיו מעידות על קבלה והתלהבות. חמש דקות לאחר מכן, ע"פ המסורת של תיאטרון החדר, אנחנו מקיימים את השיחה שלאחר ההצגה. כולם נשארים לשיחה. סימן טוב. סימן לבאות?

אף שמדובר בשיחה פתוחה, יש לה מסגרת מסודרת ונוהלי הקשבה. רק לעיתים רחוקות היא נופלת לרגע של קקופוניה רעשנית בנוסח דיונים בטלוויזיה הישראלית, אבל בדרך כלל יש הקשבה וכבוד הדדי ותמיד אפשר ללמוד דבר אחד או שניים.

המונודרמה "הנוסע הסמוי" מבוססת על מקרה שהיה בשנת 1982, על סיפונה של אניית המשא מורן. הקברניט מוצא מתחת לסיפון נוסע אפריקאי סמוי ופוקד להשליך אותו לים. הצוות מתנגד ומורד בו.

יוסי הוא שחקן נפלא ואישיות חביבה ביותר. האם יש לכך השפעה על תגובות הקהל בתפיסתו את התנהגותו של רב החובל? בכל אופן, ראוי לציין שהמחזה מציג את רב החובל כאישיות מורכבת, הרבה יותר מורכבת מכפי שהמקור שלה נראה במציאות. מדובר ברב החובל בדימוס אבנר גלעד. בתקשורת מצטייר גלעד לרוב כפטריוט ולאומן ימני קיצוני. בשני המקרים – במקור שבחיים כמו גם בסיפור הבימתי – בלי ספק שהוא האיש הרע שבסיפור הזה. הפקודה שלו להשליך את הנוסע האפריקאי לים, היא לא מוסרית בעליל, מנוגדת לחוק הישראלי ולחוק הבינלאומי. אין כמעט ספק בכך שהורדת הנוסע הסמוי, פצוע ושותת דם אל רפסודה רעועה, בים שורץ כרישים, למעשה דנה אותו למוות בטוח.

צופה אחד מצטט משפט מתוך המחזה: "אלוהים לבדו מושל בכדור הארץ והקפטן לבדו מושל באנייה!". כך אומר רב החובל הישראלי, המצטט את קפטן אחאב מתוך הרומן והסרט "מובי דיק". אותו הצופה ממשיך ואומר: "בסיפור הזה אלוהים והקפטן, תפיסת העולם שלהם מעוותת". האם אמירה זו היא שיצרה את הגל הבא?

מיד נשמעת בקהל שרשרת של תגובות שיוצאות להגנתו על רב החובל הישראלי. צופים מזכירים את הפטריוטיות היתרה שלו ואת היותו "בחור טוב", "ציוני נלהב" ו"דואג לפקודיו" חלק מהצופים הקלו בחומרת המעשים של רב החובל. מעל לכול הם חזרו שוב ושוב על הטיעון שרב החובל הוא הסמכות העליונה ובכל מקרה אסור למרוד בה.

ישבתי המום. האנשים הטובים האלה הצדיקו את רב החובל והיו מוכנים לקבל את כל מעשיו המנוולים רק בגלל שהוא מגדיר את עצמו סמכות עליונה על האנייה. גם ההערה שלי שטענה כי כל מנהיג שסרח יש לסלק ממשרתו ולהענישו כאחד האדם, התקבלה באדישות. הם הביטו בי כאילו נפלתי מכוכב אחר.

ראיתי לפני קהל הטרוגני, רובו מבוגר ולפחות בתפיסה סטריאוטיפית הם נראו מאד שונים אלו מאלו. אי אפשר לטעון שישב שם מגזר מסוים אחד בלבד. זו הייתה ארץ ישראל הישנה-חדשה והטובה.

אחר כך אומר לי אדם שנכח באירוע: מה אתה רוצה מהם? במהלך דורות רבים חינכו אותם לציית לסמכות בלי להטיל בה ספק. החוויה הצבאית, הדתית והלאומית הישראלית שולטת בחייהם. בשבילם הקברניט הוא "אחד משלנו" ולא חשוב מה עשה, הדם שלנו סמיך ממים...

לאחר שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 שהתקיימו השבוע, השיחה שלאחר ההצגה ברחובות נראית עתה כמשל חברתי, כניבוי. כי תאטרון הוא מיקרו-קוסמוס. הוא משל לחיים.

("הנוסע הסמוי": מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו.

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין. משחק: יוסי זיו.

נופיע שוב בפסטיבל תאטרונטו 2015 כהצגה אורחת)

באהבה,
אמיר

סרט התעודה "בשוליים", על החברים שלנו, ברובם בוגרי החדר, קבוצת אורתו-דה המופלאה, זכה בפרס הראשון בתחרות הישראלית, בפסטיבל הבינלאומי אפוס 6 לסרטי תרבות ואמנות, 2015. במאי ועורך: תור בן מיור. מפיקה ומפתחת תוכן: סיגל לנדסברג. מנימוקי השופטים: הסרט מציג פרובוקציה פוליטית, המנסה להעיר את העיסוק של העם הישראלי בשואה. הסרט מהווה נקודת מבט מיוחדת לגעת בנושא, דרך ההצגה של קבוצת תיאטרון הפרינג' "אורתו-דה" – המתמקדת בפסל ההנצחה של מורדי גטו ורשה.

(לפני שנתיים זכה בפרס זה בפסטיבל, הסרט "במעטפות" של שלי קלינג, גם היא בוגרת החדר)

הטריילר של "בשוליים":

קליפ לאוהבים שמאפשר להתאהב בו.

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

מחדר לחדר - אחיות הגורל - יעל, זהבה ואסנת: קול קורא

אנו מפיקות מופע מחדר לחדר ב"תיאטרון החדר" . הוא יכלול קטעים קצרים במשחק, שירה, תנועה, קריאת שירים, סיפורים, מיצגי אמנות פלסטית, וכל העולה בדמיונכם היוצר... המופע יתרחש בחללים שונים של תיאטרון החדר. מוזמנים להביא למליאה קטעים לעבודה והכנה לקראת המופע הגדול. נשמח אם תצטרפו.

בברכה,

שיהיו ימים טובים,

אחיות הגורל: יעל כספי, זהבה מנולי ואסנת ראם

לפרטים ולשילוב באירוע להתקשר אל

אסנת ראם, 052-323-0588.  

היטלר

בקרוב הוא חוזר

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

הנוסע הסמוי

מונודרמה ע"פ סיפור מאת יוסי זיו

עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין

משחק: יוסי זיו

בכורה: ינואר 2014

מבוסס על סיפור אמיתי:

רב חובל מגלה על הסיפון נוסע סמוי

ופוקד להשליך אותו לים. הצוות מתנגד.

- בפסטיבל תיאטרונטו, הצגה אורחת,

יום ד', 8.4.2015, בשעה 22:00

- מוצ"ש, 25.4.2015, רחובות

40 ₪ כולל קפה, תה, מים ומאפה

טל': 03-5171818, 052-340-1478

(יוטיוב)

המשרתים

בקרוב חוזרים

טל': 03-5171818, 050-849-7715

"המליאה" של תיאטרון החדר

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה. דלת פתוחה ליוצרים וצופים לקראת שבת. הדלקת נרות, שיחה, פרשת השבוע, במה פתוחה. כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות. המליאה פתוחה לכל. משך הפגישה: 3 ש' בערך. הפגישה הבאה: יום ו', 20.3.2015, בשעה 16:00.

20 ש"ח כולל כיבוד. בחדר החדש, ברחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב.

המקום מוגדר מקום פרטי והבאים הם האורחים שלנו.

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן. (קישור: המליאה)

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ: (הדוא"ל שלנו)

נטלי כהן וקסברג: כשכיפה אדומה פגשה בחומה

קליפ חדש יחסית של היוצרת שכל כך הרבה אנשים אוהבים לשנוא בעיקר בגלל שהיא מציגה את ערוות הלאומנות המקומית ועל כן שנאתם היא מחמאה לאמנות.

--------------

מדע שמאלני

מהפך במדע: שמאלנים נהנים יותר:

מחקר חדש קובע כי שמאלנים מאושרים יותר מבעלי דעות ימניות. החוקרים מציינים כי שמאלנים שמחים יותר, בעוד ימנים רק מדווחים שהם שמחים (הארץ )

וכן יש כאן הבחנה שעבור שחקנים היא בגדר של תזכורת:

"כמדד לאושר, חיפשו החוקרים אחר סוג חיוך מיוחד אותו מכנים פסיכולוגים "חיוך דושאן" - חיוך המצריך תנועה של שני השרירים הראשיים שליד הפה וכן השרירים המקיפים את ארובת העין, הנוצר רק כתגובה בלתי רצונית לרגש אמיתי."

--------------

דילמה של מורדת

"אתה רואה את כל הבתים האלה שם? את כל האנשים שגרים בהם? מה הם רוצים? הם רוצים קצת שקט! ואני באה ונובחת עליהם. מה קורה לי?"

(קתרין דנב בתפקיד השכנה, בסרטו של פייר סלבדור, "בתוך הבית", 2014)

--------------

4 אוסקרים

"בירדמן", 2015, סרט שמוציא שם רע לשחקנים ולתאטרון.

(פנינה ג.).

-------------- -------------- --------------

"אזרח שאינו מעורב בחברה שבה הוא חי,

הוא פחות מעבד"

(פריקלס, מושל אתונה. המאה ה-5 לפנה"ס)

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה שגם הפשיסט,

המענה הזה, יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(במאמר: אינטימיזציה של האירוע האמנותי)