האיגרת השבועית

סמדר יערון, יוצרת, שחקנית, במאית, מנהלת אמנותית של פסטיבל עכו ומנהלת אמנותית במרכז לתיאטרון עכו, מדברת על החוויה המיוחדת של יוצר בחדר.
בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי

תאטרון הוא לא רק בידור. תאטרון הוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)

 

(משך קריאה משוער: 4:30 דקות)

 

אוהבים צלילים. מתעבים רעש. עכשיו לך ותחליט מהו מה. היכן כביכול מסתיים הצליל ומתחיל הרעש או להפך. כמו ספאם. אצל אחד הוא עלול להיחשב דאר זבל ואצל אחר הוא עשוי להיות בעל ענין עסקי או אישי לגיטימי. כך גם הצליל והרעש.

 

צליל הוא מופע בעל תוכן וסיפור לגיטימי.

רעש הוא צליל מטריד ונחשב לבלתי לגיטימי עד כדי הפרעה.

רעש שעוצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים ורעש מעל 60 דציבלים נחשב רעש מפריע סתם.

גובה ה"רעש" קובע את היחס כלפיו אבל יותר מזה קובע תוכן ה"רעש".

 

הזדמנתי לביתם של ידידים המתגוררים בסמוך לצומת קולני. החלון היה פתוח. הרעש היה נורא. הבחנתי שהם כלל אינם מוטרדים מהרעש. בכל זאת שאלתי אם הרעש מפריע להם. הם הביטו בי לרגע בהפתעה ואז הבינו: "אה, אתה מתכוון לרעש הרחוב? לא, לא ממש מפריע אבל בשבילך נסגור את החלון".

 

פיזיולוגים קוראים לזה הביטואציה, התרגלות. מתרגלים. הבעל או האישה מתרגלים לפטפוט האינסופי של בן או בת הזוג הפטפטן או הפטפטנית. עברית שפה קשה. יש לדייק בהגדרת המין. יש להחליט אם זה זכר או נקבה או שניהם. הנה מתרגלים גם לזה. האם שלושת המשפטים האחרונים הם בבחינת "צליל" לגיטימי במאמר או "רעש" מטריד ומיותר?

 

רוב הפלסטינים הנמצאים תחת הכיבוש הישראלי מתרגלים, אחרת היו משתגעים או שורפים את ירושלים או משהו בדומה לזה. המשפט הזה על הפלסטינים עשוי להיחשב בעיני אחדים כצליל לגיטימי. בעיני אחרים הוא עשוי להיחשב כרעש, או גרוע יותר: רעש בלתי נסבל. יש שיתרעמו "מה הוא מערבב פוליטיקה?!" כאילו כל מה שנאמר עד כה אינו פוליטי. כאילו האמירה שלהם עצמה אינה פוליטית. יש שברגע זה עוברים לדף אחר כי אינם יכולים לשאת את הרעש שהמשפט על הפלסטינים יוצר אצלם, כי בעבורם השיחה אודות צליל ורעש היא עצם העניין ואילו הדיבור על הכיבוש הוא רעש שוליים שמפריע לשיחה המרכזית הלגיטימית. אכן, זוהי הדוגמה הבוטה ביותר שיכולתי להעלות בדעתי לשם הדגמת ההבחנה שבין צליל לרעש.

 

דוגמה פרווה לגיטימית למי שמתעב בוטות: קהל יושב וצופה בהצגה. לפתע אחד הצופים משתעל ואחריו עוד אחד ועוד אחד. מקהלת השיעול נמשכת פרק זמן קצר שנדמה כנצח ואחר כך, על פי האופי והמצב הפסיכו פיזי של כל צופה לעצמו, לפתע צופים אחדים כבר לא שומעים את השיעולים. הם ממוקדים בהצגה. אחדים מגיבים בעצבנות הולכת וגוברת עד לסף פיצוץ נפשי. אחדים מחברים את השיעול למסר שההצגה שולחת אליהם ויוצרים תגובה חווייתית חדשה מורכבת. למשל, וזו ממש דוגמת משל אחת מיני רבות: הם יכולים לטעון כי הקהל מוטרד בשל מסר כלשהו המגיע אליו מהבמה ועל כן הוא מגיב באופן פסיכו-פיזי, בשיעול נמשך. זו אינה דוגמה דמיונית, אלא מתרחשת לעיתים מזומנות כתגובת דחייה. ראוי לשים לב לכך שהפעולה הפיזית הנראית לעין של השיעול מסמלת דחיה.

 

בעלי הפרעת קשב מאופיינים בכך שהם קולטים באותה עוצמת חוויה הן את ההצגה המוצגת, הן את התנהגות הצופים והן את המחשבות הזורמות במוחם בחוויה האישית המידית שלהם. יש טוענים שבעלי הפרעת קשב הם יצירתיים יותר כי הם יוצרים חיבורים שהקונפורמיסטים, השמרנים, הפורמליסטים, חסרי ההפרעה, הממוקדים כל העת במסלול אחד של קליטה, לא מסוגלים ליצור.

 

הצליל והרעש מתגברים, נמזגים זה בזה, יוצרים תרכובת מרתקת או מטרידה. אם התרכובת נמשכת מעבר ליכולת הקליטה, נוצר עומס גירויים שעומד להכריע אותנו.

 

זה הרגע שבו אנו אמורים לקרוס.

זה הרגע שבו אנו יכולים להתחיל ביצירה חדשה.

כמובן שהאפשרות השנייה, היצירה, היא עדיפה, אבל לפעמים, ברגע של תשישות גדולה, רצוי לקרוס ולנוח לזמן מה ולעשות זאת בהתפנקות ובהנאה גדולה ככל האפשר. אפשר. רצוי.

התפנקות נעימה.

 

(אתר של רעש לבן, ורוד וחום)

 

באהבה,
אמיר 

(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח" בעבודה עם יוצרים מופיעים. מכללת לסלי, נובמבר 2012)

... 

2.ד. מקור לביטחון עצמי

לפי אבן-שושן (2004), ביטחון עצמי הוא: "אמונה של אדם בעצמו וביכולתו, הרגשת נינוחות במגע עם בני-אדם" (עמ' 102). מספר מרואיינים הזכירו את היכולות הללו בעקבות קבלתם ביטחון עצמי כתוצאה מלימוד השיטה.

 

מרואיינת 1, ק', ש התנסתה בשיטה לפני כ-20 שנה בגיל 20 מתארת מה קיבלה מהשיטה:

"מבחינת ה"בוסט" שזה נתן לי לערך העצמי אני חושבת שזה טיפולי. אני יכולה להסתכל על זה דרך 'תאוריית העצמי', ההגנה, הגיבוש, זה אסף כל מיני חלקים שלי ונתן לזה שם. אני לא חושבת שאני באותו מקום שבו הייתי לפני 20 שנה, מאז עברו הרבה דברים, אבל זאת השנה שבה נתתי את הקפיצה הגדולה של החיים שלי מבחינת להיות מי שאני היום."

 

מרואיין 4, ש', שהתנסה בשיטה בסוף שנות ה-30 לחייו:

"הכלי של המעגל הפתוח נתן לי המון ביטחון. אני הגעתי ללמוד את השיטה בלי שלמדתי בבית-ספר למשחק קודם ובלי אישורים קטנים ובהתחלה היו לי חרדות מטורפות. השיטה נתנה לי המון לגיטימציה פנימית והמון דברים להישען עליהם."

 

(עמ' 77, המשך יבוא)

נא לעבור לדף אודישנים דרושים

הצעת השבוע:

שחקנית לפרסומת: לפרסומת אינטרנט למגזר הערבי אני מחפשת שחקנית ערבייה בטווח הגילאים 50-75 לגילום דמות סבתא קומית. טל גרינברג, talgreenberg22@gmail.com

היטלר

 

"זהו מבצע של משחק נדיר!  (צבי גורן, אתר הבמה)

"ביצוע וירטואוזי!"  (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")

"חוויה נהדרת!  אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל".  (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")

"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו".  (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")

"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!"  (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)

"הצגת יחיד מופלאה!"

(תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)

אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

החדר: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב

למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח

כולל קפה, תה, מים ומאפה

יום ד', 16.9.2015, בשעה 20:30 בחדר

טל': 0508-497715, 03-5171818

(היטלר - דף באתר החדר)

(לקבלת התכנייה)

 

הנוסע הסמוי

בקרוב הוא חוזר

40 ₪ . טל': 03-5171818, 052-340-1478

(הנוסע הסמוי - וידיאו)

 

המשרתים

בעקבות ז'אן ז'אנה

ע"פ תרגומה של עדה בן נחום

כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014",

מאת סלמאן נאטור, בתרגום יהודה שנהב שרעבני

עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל

שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר

ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה

הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר

40 שח כולל שתיה קלה

ימים א', ב', 7-8.9.2015, 20:30 בחדר

טל': 03-5171818, 050-849-7715

 

"המליאה" של תיאטרון החדר

דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה

"מה קורה?", פרשת השבוע, במה פתוחה

יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים

כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות

המליאה פתוחה לכל

20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478

משך הפגישה: 3 ש' בערך.

הפגישה הבאה:

יום ו', 4.9.2015, בשעה 16:00

20 ש"ח כולל כיבוד.

החדר החדש, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב

רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478

או בדוא"ל: כאן.

(קישור: המליאה)

 

פנסיון לכלבים נוקי

נוקי מבשרת בזאת לכלל ציבור הכלבים והכלבות על פתיחת פנסיון נוקי בצפון הישן והשקט של ת"א (רחוב יריחו 7 ת"א). לצורך זה היא שכרה את שרותיו של יוסי, שיוריד את הכלבים ארבע פעמים ביממה, ייתן טיפול צמוד, כולל: מתן תרופות, רחצה ושיחות נפש. לפנות ליוסי, 054-571-1921

 

מונולוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו)