הקטע הופיע לראשונה ב"מונודיא 2009" – ערב מונולוגים ודיאלוגים של בוגרי תיאטרון החדר. כתיבה ובימוי: מאייה הובני-שטיינמן. שחקניות: ולה רמניק, שני לרר. צילום ועריכה: גיא דוידי.
"החדר" הוא התיאטרון היחיד בארץ שבו אתה מרגיש כמו בבית (מאיר אלוני) |
האיגרת השבועיתיום ה', 2015 . 10 . 1שנה טובה! ------- עכשיו ההרשמה ללימודי המשחק והבימוי בקורסים השנתיים המרוכזים בתאטרון החדר טל', 03-5171818 מידע נוסף כאן ייעוץ אישי, 052-340-1478 ------- ------- "היטלר", "הנוסע הסמוי", "המשרתים", "נו-אקסיט" בקרוב הם חוזרים! ------- המליאה יום ו', 2.10.2015, בשעה 16:00 פגישה דו-שבועית נינוחה לקראת סופ"ש נעים סבב תגובות חופשי, פרשת השבוע, במה פתוחה שחקנים, מחזאים, משוררים, יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים 20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478 -------
הקטע הופיע לראשונה ב"מונודיא 2009" – ערב מונולוגים ודיאלוגים של בוגרי תיאטרון החדר. כתיבה ובימוי: מאייה הובני-שטיינמן. שחקניות: ולה רמניק, שני לרר. צילום ועריכה: גיא דוידי.
תאטרון לרוב הוא בידור וטוב לו בכך אבל הוא לא רק בידור תאטרון יכול להיות שליחות אישית וחברתית מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם
(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)
(משך קריאה משוער: 3:30 דקות)
ואז באה השאלה ההיא שאתה ממש לא אוהב. זו שמשתקת אותך למספר שניות והופכת עליך, ולו במעט, את קרביך, כי בתשובה עליה תלויים המוניטין שלך כאדם מן הישוב, ומוגדרים הכישורים שלך המקנים לך את הזכות להימנות על בני השבט של "האנשים הנכונים": "קראת את הספר הזה? ראית את הסרט ההוא?"
ואני, אומלל שכמוני, איתרע מזלי כי לא קראתי ולא ראיתי. מה אני עושה עכשיו? לא נעים להודות שלא קראת ספר מסוים ולא ראית סרט מסוים, שלפחות בעיני הדובר אלי הם בעלי חשיבות עליונה להבנת העולם בכלל והדבר שהוא מדבר עליו בפרט. רגע אחד, על מה לעזאזל הוא מדבר? פתאום אני כבר לא זוכר על מה הוא מדבר וכל כולי טרוד בהתמודדות עם השאלה האלמותית: "קראת או לא קראת? ראית או לא ראית?"
בין אם קראתי או לא, ראיתי או לא, ההשפלה כבר מתדפקת על דלתי. תקרא לזה פלישה לפרטיות או מבחן כוח קלאסי. עיקרו של דבר הוא הקביעה הניצחת: מי יודע יותר ממי ומי שיודע יותר מחברו, יש לו גדול יותר מחברו ומי שיש לו גדול יותר מחברו - מנצח. כמובן שאני יכול לשקר ולומר לו שקראתי גם קראתי וכמובן שקראתי כי אחרת מה אני עושה כאן בחברת האנשים הנכונים וכולי ואני יכול גם להוסיף חיוך מבטל של בר סמכא שמסמן לזולתו שהספר הזה קטן עלי וכבר קראתי ועיינתי בגדולים ממנו ובמה שנוגע לסרט, הצחקת אותי. מי לא ראה את הסרט. רגע אחד, על איזה סרט הוא מדבר? אני בוחר להודות בביישנות שלא, לא קראתי ולא ראיתי ואולי גם את שמעם לא ידעתי והוא בדמיונו כבר מחכך ידיים בהנאה: ניצחתי אותו.
לעולם לא תשאל את זולתך אם הוא יודע משהו, למעט במקרה שאבדת את דרכך ברחוב ואתה נאלץ לשאול עובר ושב היכן נמצא רחוב זה וזה, מספר זה וזה, וגם מעמדים כאלה כבר פסו, נעלמו, מן העולם עם הופעת ה"ווייז" ודומיו ואם בכל זאת תשאל מישהו איך מגיעים לרחוב זה וזה וכיוצא בזה, הוא יביט בך במבט חשדני כאילו אתה מבקש לפגוע בו וימהר להתרחק ממך ומפגיעתך הרעה. על כן, אם אתה מבקש להימנות על בני השבט של האנשים הנורמליים, לך ותרכוש לך "ווייז" או תואם.
ובכן, לעולם לא תשאל מישהו אם קרא ספר או ראה סרט, כי אז, גם אם הוא קרא וראה, אתה פוגע בציפור נפשו הגאיונה וקונה לך אויב סמוי מעתה ועד עולם. מדוע סמוי? כי הנשאל עצמו לא תמיד מודע לצלקת הזעירה שהותרת במרחבי האגו שלו וביום בהיר אחד שלבטח יהפוך ליום קודר, לפחות לפרק זמן קצר, הוא יתנקם בך וישאל: "קראת את הספר הזה? ראית את הסרט ההוא?"
כיצד נוהגים? לא שואלים שאלות מביכות, אלא פשוט מפליגים מיד אל תוך הספר המסוים ומדברים עליו ואל תוך הסרט המסוים ומדברים עליו ככל שנחוץ כדי להציג את הטיעון שלך ואם זולתך הוא חסר רגישות עד כי הוא עוצר אותך באמצע המשפט כדי לומר לך: "כן, בטח שקראתי!, כן, בטח שראיתי!", אתה מחייך אליו בנימוס, מתגבר על הפגיעה הרגשית הקלה שנגרמה לך בזה הרגע, מוותר על המשך תיאורם של הספר והסרט וממשיך בדיבורך עד תום, או עד שהוא נכנס לדבריך, כי כך הוא נוהג תמיד וכך נוהגים רבים מבני השבט שלו, האנשים הנכונים.
באהבה,
(קטע מעבודת המחקר של טאל לוי, הבוחנת את הערך הטיפולי המוסף ב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח" בעבודה עם יוצרים מופיעים. מכללת לסלי, נובמבר 2012)
2.ד. מקור לביטחון עצמי (המשך)
...לסיכום (הפרק אודות בטחון עצמי), בין אם זה היותו של אוריין אדם מכיל, אכפתי שיוצר מסגרת בטוחה עליה ניתן להישען, ובין אם זאת השיטה שנותנת למתנסים בה כלים שמפתחים בהם את האמון ביכולותיהם ונוסכים בהם ביטחון עצמי. ניתן לראות, גם אצל המרואיינים וגם אצל ילדים אשר מתנסים בשיטה, עלייה ברמת הביטחון העצמי, תחושת ערך עצמית גדולה יותר ומעין משענת שעליה יכולים האנשים המתנסים בשיטה להישען. (עמ' 79)
חמיס אלשייך בוגר תאטרון החדר, בסרטו של אריאל כהן: "כוכב ללא שם".
היטלר טל': 0508-497715, 03-5171818
הנוסע הסמוי בקרוב הוא חוזר 40 ₪ . טל': 03-5171818, 052-340-1478
המשרתים בקרוב הם חוזרים טל': 03-5171818, 050-849-7715
"המליאה" של תיאטרון החדר דלת פתוחה. פגישה דו-שבועית נינוחה "מה קורה?", פרשת השבוע, במה פתוחה יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות המליאה פתוחה לכל 20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478 משך הפגישה: 3 ש' בערך. הפגישה הבאה: יום ו', 2.10.2015, בשעה 16:00 20 ש"ח כולל כיבוד. החדר החדש, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818, 052-340-1478 או בדוא"ל: כאן. (קישור: המליאה)
-----------------------
הצגה של חברים
בס"ד
"בדרך ללידה עוצרים בבני ברק"
יוצרת ושחקנית: ענת גת דגן. בימוי: מיכל ורד (בוגרת תיאטרון החדר). כתיבה: ניצן כהן וענת גת דגן. סיפורה האישי של ענת גת דגן, יולדת המשתפת את חוויותיה המיוחדות בעקבות הלידה. הצגה רלוונטית לכל אישה ובן זוגה בכל גיל ומקום. אינטימי ובלתי אמצעי. תפאורה מינימליסטית, משרתת את הקשר בין הקהל לשחקנית.
יום ה', 8 באוקטובר, בשעה 8:30, תאטרון "הסמטה" ביפו.
מונולוגים לשחקנים/ות: כתבו אלינו ונשלח לכם קובץ מונולוגים (הדוא"ל שלנו) אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138 |
© 2024 אמיר אוריין תיאטרון החדר | בית | | | אודות | | | לימודים בחדר | | | הצגות ואירועים | | | מולטי מדיה | | | קשר אישי | | | שיטת אוריין | | | חדש | | | מפת האתר |