הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש אנושיות, יש הקשבה, יש קבלה" (מרטין מוגילנר, במאי, בוגר תיאטרון החדר)


האיגרת השבועית

יום ה', 2016 . 8 . 25

-------

ללימודי המשחק והבימוי

בקורסים המרוכזים

של תאטרון החדר

טל': 03-5171818

מידע נוסף כאן

ייעוץ אישי:

אמיר אוריין, 052-340-1478

-------

-------

המליאה

יום ו', 2.9.2016, 16:00

-------

נו אקסיט

יום ד', 31.8.2016, 20:30

-------

אל תתערבו לי

יום ד', 7.9.2016, 20:30

-------

מונולוגים מן החורבן, איילת אהבים

בקרוב

-------

פרטים במדור אירועים

-------



באיגרת זו:

•   מדברים על תאטרון החדר: דנה דבורין
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: לעבור מחסום אישי
•   פירור: שיחה
•   אודישנים דרושים: לרגע
•   אירועים: לוח קטן
•   הכתובת על הדיר: סיכה קטנה

דנה דבורין, שחקנית, במאית, מפיקה, הגישה תכניות ילדים בטלוויזיה, בוגרת תיאטרון החדר, מספרת על תקופת לימודיה בקבוצת המנחים (בימוי, משחק, הנחייה), בתיאטרון החדר. בימוי: שלי גורל. צילום: גיא דוידי.


קישור קבוע

יש תאטרון שהוא בידור.

יש שהוא שליחות אישית וחברתית

מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם

 

(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית

כי כל תנועה בחלל היא כרפרוף פרפר אי-שם)

 

בקבוצת השחקנים יצר השחקן שגיא יצחקי קטע דרמטי שבו אדם מטיח את עצמו אל עבר מחסום שהוא לכאורה בלתי עביר. אחר כך הוא עובר את המחסום ויוצא לחיים חדשים. כן. קטע אופטימי. בהחלט.

 

לכל אדם יש מחסום כלשהו בזמן כלשהו. התגובה הנפוצה היא להטיח את עצמנו אל מול המחסום האישי. לפעמים בזעם, בתסכול, בחוסר אונים. תחילה קשה לגעת בו בעדינות, ברכות.

 

יום אחד הוא נפרץ. כך יש לקוות ואם עדיין לא נפרץ, יש לקוות שהדבר יקרה ביום מן הימים ואז ישתחררו מאגרים של אנרגיה ליצירה חדשה, הולכת וגדלה, הולכת וצומחת. מהו אותו רגע של שבירת מחסום? כיצד הוא מתרחש? 

 

"ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק, מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה'. לא ברוח ה'. ואחר הרוח רעש. לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש. לא באש ה', ואחר האש קול דממה דקה (מלכים א, יט, 11-12).

 

פרשנות מקובלת לקטע הזה היא שאלו ארבע צורות החיים והמוות של האדם: העולם הזה, עולם יום המיתה, דינה של גיהינום ודינו של בית הדין העליון (מסכת שמחות, סדר חיבוט הקבר, פרק א). הרי זו מסכת של הפחדות מזעזעות. מתאימות לשבטים שהורגלו בהפחדות ואיומים כדי ליצור אצלם הרגלי ציות עיוור. אבל הפרשנות הזאת אינה יחידה. אפשר גם אחרת.

 

הביטו וראו שהפסוק המקורי כלל לא מדבר על מוות, אלא על חיים והם חווייתיים באופן מלא ומכונן יצירה. האדם היוצר נדרש לצאת מתוך עצמו ולעמוד "בהר", כלומר לעמוד אל מול העלייה במעלות היצירה, שם הוא עומד בפני עצמו ובתוך עצמו הוא מוצא את האפשרות ליצירה ואת חזון היצירה.

 

כדי לפרוץ את המחסום האישי שלו, עליו תחילה לעבור דרך רוח גדולה מפרקת סלעים.

הרוח הגדולה מפרקת תסכול אבל עדיין לא מפרקת מחסומים אישיים.

אחר כך עליו לעבור דרך הרעש הגדול.

הרעש מפרק כעס אבל עדיין לא פורץ מחסומים.

אחר כך עליו לעבור דרך האש.

האש מפוררת את הפחד אבל עדיין לא מפוררת מחסומים.

 

הוא היה מתוסכל וכועס ופוחד ומתאמץ ומפעיל כוח פיזי רב, בדיבור ובתנועה, לעיתים עד אלימות אבל ככל שהוא מטיח את עצמו במחסום, המחסום הולך ומתחזק.

 

הנה עוד פעולה פרדוכסלית של אדם-יוצר. תחילה הוא מתאמץ מאד ואז הוא מתעייף ואז הוא חסר אונים. האם היה יכול לוותר על המאמץ הפיזי מלכתחילה? כן. הוא יכול, אבל בדרך כלל אין עושים זאת.

המאמץ מפרק את הבסיס הרגשי של המחסום והמחסום עדיין במקומו עומד.

 

חסר אונים, בדממה, הוא מביט במחסום ונוגע בו.

לקול הדממה הדקה הוא נוגע במחסום האישי שלו והמחסום נופל.

הוא יוצא לדרך חדשה.

בקול דממה דקה.

כל אדם יכול לגעת בקול הדממה הדקה.

 

שלכם באהבה,
אמיר

קישור קבוע

הם משוחחים ביניהם שעה מלאה, עגולה, ארוכה, יש שעות כאלה ברדיו. שבהן אפשר להתרווח ולהקשיב לשיח חכמים מבלי שהקשב יופרע בזוטות מסחריות. הם מדברים על תרבות, כך לפחות נשמע לי, כי החמצתי את כותרות הפתיחה. על איזו תרבות? אני מתאמץ להבין על מה הם מדברים. קשה. בסופה של השעה אני שואל את עצמי: על מה לעזאזל הם דיברו?


אולי אני לא מוכשר מספיק כדי להבין? השאלות מורכבות לא פחות מהתשובות, ועל פי רוח התקופה וניסוחיה, התשובות מדברות על "דברים מסוימים" שלא נודע לי מה הם ומי הם ויש להם "תכונות מסוימות" שמשפיעות על "תוצאות מובהקות", במשפטים שיש להם התחלה סתומה אף אם מבטיחה, אבל אין להם סוף פסוק. כי לאחר שהמשפט נקטע במהלך דרכו, מופיע משפט נוסף שאף הוא נקטע על ידי זה הבא אחריו.


אולי הם יודעים המשוחחים שם ברדיו את מה שאנו המאזינים עדיין לא השגנו, והוא שלא באמת אנו מבקשים לדעת את פשר הדברים וכי כל תאוותנו היא להרחיק את הפשר, למחוק את הממשות ולהיוותר מעתה ועד עולם, לנצח נצחים, עם נגינת המילים בלבד. נגינה שמעבר לה אין משמעות שתעכיר את השלווה.

קישור קבוע

אולי יש פה משהו בשבילך.

בן אלטשולר מחפש שחקנים...
מעבר לדף
אודישנים דרושים


קישור קבוע

נו-אקסיט – חוזרת!

קלסיקה של תיאטרון החדר!

הוצגה שנים רבות בעבר - חוזרת לחדר בגרסה אקטואלית מתמיד!

שתי נשים וגבר נכנסים לחדר אחד כדי לעשות את חשבון הנפש שלהם.

דרמה בעוצמה נדירה.

בעקבות ז'אן פול סרטר.

גרסה עברית ועיבוד: אמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל.

משתתפים: אבי גיבסון בר-אל, לאנא פאהום, ענבר קרסל.

בתפקיד המארחת: דורית אבנט.

(מידע על הגרסה הקודמת)

יום ד', 31.8.2016, בשעה 20:30, בחדר

כל המקומות כבר הוזמנו!

 

"אל תתערבו לי!"

אנסמבל קוקייה - ביצירה חדשה, מלאה הומור וקצב,

מציבה מראה סטירית אל מול אמונות ודעות שעליהן גדלנו.

בימוי ותנועה: שרון שלומי נעים.

יוצרות משתתפות: לירון איתן, ענת ניסני, שרון שלומי נעים.

כתיבה: המשתתפות ושרונה בוטנרו.

מנהלת הצגה : ויוי יחזקאלי.

הפקה מוסיקלית: Kaboom. צילום: אמיר אוריין.

תלבושות: מירב שחר. תפאורה: ויוי יחזקאלי.

ייעוץ אמנותי:  אמיר אוריין - תאטרון החדר.

יום ב', 29.8.2016, בשעה 20:30, צוותא תל אביב
יום ד', 7.9.2016, בשעה 20:30, תיאטרון החדר

 

צוותא: פסטיבל צו קריאה 11

קריאה מבוימת של מחזות מקוריים, ללא תפאורה, אביזרים ותלבושות. הפסטיבל, שמטרתו עידוד המחזאות הישראלית, שם דגש על כוחה של המילה הכתובה, היוצרת שפה ייחודית בסיפור ורוקמת את הקשר הבלתי אמצעי בין השחקן לקהל.

מנהל אמנותי: אורן דולפין.

וועדה אמנותית ודרמטורגים: דניאל בוצר, אורן דולפין ויעל גולדברג.

יום ה' עד מוצ"ש, 1-3/9/2016

קוד 2016 לכרטיסים מוזלים במחיר 40 שח

כל הפרטים כאן!

 

דתיים וחילוניים בתיאטרון ובמחול בישראל

יום עיון במסגרת פסטיבל עכו לתיאטרון אחר

המכללה האקדמית גליל מערבי - החוג ללימודי תיאטרון

אודיטוריום הבניין ללימודי סביבה

(לזכרה של ד"ר שוש אביגל)

יום רביעי, י"ז תשרי, התשע"ז, 19 באוקטובר 2016

ההשתתפות ללא תשלום מותנית בהרשמה מראש: yomiun123@gmail.com   

054-325-6380 צופיה,  052-578-3272 רוית


מונולוגים לשחקנים/ות:

לקבלת קובץ מונולוגים (מכיל כמאה מונולוגים): (הדוא"ל שלנו)

קישור קבוע


-------------- -------------- --------------

טל השילוני מארחת את אמיר אוריין

ב-88 אף אם. שודר לראשונה: 21.7.2016, 15:00-17:00

התכנית זמינה לצפייה בדף הזה עוד שלושה חודשים חסר חודש ושבוע - מהיום. תיהנו:

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2083147

-------------- -------------- --------------

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

זכות האדם מס' 6: יש לך זכויות בכל מקום אליו תלך 

-------------- -------------- --------------

טקסטים מתוך הצגות תאטרון החדר שצופים זוכרים:

 

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה

שגם הפשיסט הזה יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

--------------

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il