ואז בא הרגע שבו חשים
תשושי נפש ולפעמים גם הלומי קרב. המון חכמים שבים וטוענים וחוזרים ואומרים שתשושיי הנפש והלומיי הקרב הם רוב מניינה של האוכלוסייה המתגוררת על פיסת האדמה
הזאת, עד כי אנו נוטים לקבל טענה זו שלהם. שהרי מתקבל על הדעת שאכן כך הוא, בהתחשב
במסכת הייסורים שעל כל אחד מאיתנו לעבור בכל זמן שהוא. "החיים זה זיפת!"
אמרה הדודה אלקה.
ועל כן בשעת סבלנו
אנו נוטים לעשות את המובן מאליו ואת הזמין והצפוי והשגרתי והמקובל בציבור כנכון
ומתאים ומתאפקים ומתאפקים, רק לא לעשות גלים ולא לעשות מהפכות כי כל גל נושא מזכרת
של סבל ישן-חדש וכל מהפכה נושאת אימה ודבר לא קורה והמצב לא משתפר. ואז בא הרגע
שבו המכונה מפסיקה לעבוד.
"די!" אומר
הסובל המצוי, "נמאס לי! אני לא יכול יותר!" ואז הוא אץ רץ אל הגורו
המקובל עליו והגורו אומר לו ש"הכול בתוך הראש שלך וזה לא באמת קורה לך! והכול
אשליה!" והוא נותן לסובל תרופת פלא שרק הגורו לבדו מוסמך לתת והסובל חש מיד
הקלה והוא אופטימי והוא אסיר תודה ורוצה לשלם והגורו אומר, "לא, חס וחלילה!
אני עושה זאת למען הכסף, טפו! אני עושה זאת לשם שמיים, למען האנושות, למען היקום, כי
עבד אדוני אנוכי אבל בחוץ יש קופסה לתרומות, תשים כמה שאתה רוצה" והאיש שם
בקופסא את מעותיו האחרונות וככל שהוא שם יותר ויותר כך הולכת אמונתו בגורו ומתחזקת
יותר ויותר ואחר כך הוא הולך לדרכו עד לסבל הבא.
"הכול בתוך הראש
שלך וזה לא באמת קורה לך! והכול אשליה!" שב ואומר הגורו והאדם הסובל משהה את
הספק שיש לו באמינותו של הגורו ונותן אמון בגורו שלו שהרי הגורו הוא תחום המיצג
שבו מציאות ופנטזיה מתערבבים כמעט עד לבלי הכר. ממש כמו בתיאטרון.
"אבל", אומר האדם הסובל, "תיאטרון זה תיאטרון וגורו זה גורו והוא
שליח אלוהים, שליח היקום האינסופי ובכל מקרה הוא יודע!"
טוב. עלינו לקבל את דברו של האדם הסובל שהרי אין מתווכחים עם הסבל.
תהיו בריאים
ומאושרים.
"מה? זהו זה?"
אומר איש אחד בקהל, " זה סוף הקטע? אין לך איזו תרופה לתת לי? הרי בסוף תמיד
נותנים איזו תרופה או עצה".
"כן, יש המון תרופות. המון. אם אין ברירה - נותנים. אבל אתה הגורו של עצמך.
הרי אתה יודע בידיעה פנימית, חושית, ספונטנית, מה נכון לך לעשות גם אם אין לי
תרופה וגם אם אין גורו בסביבה. נניח שאתה סובל ואין איש בסביבה, מה אתה עושה?
"מה אני עושה?
אני צועק!"
"צועק מה?"
"צועק את הסבל
שלי!"
"כן. בהחלט. זו תרופה!"
"אבל עד מתי אני
צועק?"
"עד שאין לך עוד כוח לסבול"
"כן... אבל זה
לא יכול להפוך למצב כרוני?"
"מה
כרוני?"
"לצעוק באופן
כרוני".
"אתה צועק באופן
כרוני?"
" לא".
"האדם הסביר לא
צועק באופן כרוני ובכל מקרה, אם אתה שומע את צעקתו, הרי לך תפקיד היסטורי בחייו של
הסובל: סייע לו"
"כן. אבל אולי
בכל זאת יש לך משהו לתת לי?"
משהו לתת.
כשל כוח הסבל ואין
כוח פיזי? אין כוח נפשי? הפיזי והנפשי היינו הך הם. אותו מקור לשניהם. ראו בעיני
רוחכם את הכוח עולה ומתגבר בתוככם באחת ומיד קומו ועימדו על רגליכם לרגע. אמצו לבכם.
חייכו לרגע גם אם כואב.
אחר כך אפשר לשוב
ולשבת, אבל את ההוכחה לקיומו של הכוח בתוככם כבר השגתם.
אין תקווה? אל תמתינו
לתקווה עד שתתרצה. המציאו את התקווה עכשיו. המציאו מחשבה אחת שיש בה תקווה. למשל: עוד
מעט אני אמצא את מי שתהיה לי אתו או איתה דיבור טוב ויחד נעשה דבר יפה אחד.
אין עתיד? ממציאים
אותו אפילו אם מנקודת המבט של הווה, העתיד הזה נראה עכשיו מופרך. כדאי לנסות. הכרחי.
זה עובד.
אחר כך אפשר לשוב
למצב המקורי של תשוש הנפש והלום קרב. ואז, מי שמתעמק ברגע הזה יותר מרגע, יכול
לשאול את עצמו אם אכן חזר למצב המקורי של תשוש נפש כפי שהיה קודם לכן. לא. עכשיו
תשוש הנפש ההוא מקודם, הוא כבר לא מה שהיה.
שנה טובה!
שלכם באהבה,
אמיר
"המליאה" – דלת פתוחה
(צילום: ירון פרידמן)
דלת פתוחה ליוצרים ולכל אחד ואחת.
פגישה דו-שבועית נינוחה עם קבלת שבת
"מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן",
נושא על הפרק, במה פתוחה
יוצרים יכולים לבדוק קטעים חדשים שלהם
כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות
מנחה: אמיר אוריין.
משך הפגישה: 3 ש' בערך.
20 שח לכיסוי הוצאות, כולל כיבוד.
הפגישה הבאה:
יום ו', 6.1.2017, בשעה 16:00
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב
טל': 03-5171818, 052-340-1478
או בדוא"ל. (המליאה)
נו-אקסיט
(צילום: אמיר אוריין)
דרמה בעוצמה נדירה!
הוצגה שנים רבות - חוזרת לחדר בגרסה חדשה!
שתי נשים וגבר נכנסים לגיהינום משולש
בעקבות ז'אן פול סרטר
גרסה עברית ועיבוד: אמיר אוריין
בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל
המשתתפים לפי סדר הופעתם: דורית אבנט, ענבר קרסל, לאנא פאהום, אבי גיבסון בר-אל
40 ₪ כולל שתייה וכדורי שוקולד
יום ד', 4.1.2017, בשעה 20:30,
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב
טל': 03-5171818, 052-340-1478, 050-849-7715
הנוסע הסמוי
(צילום: אמיר אוריין)
"משחק ובימוי מעולים, מעניין ומרתק. מיוחד ומומלץ בפה מלא"
(אלי ליאון, מבקר התאטרון של אתר מוטק'ה).
מונודרמה מבוססת על מקרה היסטורי:
רב חובל ישראלי מגלה על סיפון ספינתו נוסע סמוי.
כתב: יוסי זיו. עיבוד לבמה ובימוי: אמיר אוריין.
משחק: יוסי זיו.
40 ₪ כולל שתיה ועוגיות.
מוצ"ש, 7.1.2017, 20:30,
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב
טל': 03-5171818, 054-524-2461
(הנוסע הסמוי - וידיאו)
בין הכיסאות
(צילום: יח"צ)
נשים על הקצה, מעבר למקובל ולאפשרי. מופע תיאטרון תנועה פואטי
שש יוצרות בקטעים של טקסט שירי, תנועה, שירה ומחול בוטו
יוצרות משתתפות: נעמי בראלי, אור זיגלבאום, זהבה מנולי, יעל כספי-בלטש, נטע עזצדוק, אסנת ראם
יעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר
מוצ"ש, 14.01.2017, בשעה 20:30
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב
להזמנות טל': אסנת, 052-323-0588. זהבה: 052-385-1527
היטלר
(צילום: מיכל ברץ קורן. איפור: יסמין מגן)
"זהו מבצע של משחק נדיר!" (צבי גורן, אתר הבמה)
"ביצוע וירטואוזי!" (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה")
"חוויה נהדרת! אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל". (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי")
"אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו". (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב")
"תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!" (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר)
"הצגת יחיד מופלאה!" (תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)
אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה.
מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין
בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל
משחק: אמיר אוריין
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח
כולל קפה, תה, מים ושטרודל
יום ג', 17.1.2017, 20:30
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב
טל': 03-5171818, 052-340-1478
(היטלר - דף באתר החדר)
המשרתים
(צילום: יח"צ)
"דווקא כשעלטה גדולה יורדת על התיאטרון הישראלי וכולם פוחדים מהצל של עצמם, מצליח תאטרון החדר של אמיר אוריין לשבור שתיקה, ומעלה את 'המשרתים', עיבוד ישראלי עדכני ל'המשרתות'" (מעריב, "האור בקצה המנהרה", דנה שוכמכר, 06.12.2015).
בעקבות ז'אן ז'אנה. תרגום: עדה בן נחום
עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד בפסטיבל הפרינג' 2015)
בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל
שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג
ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר
ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה
הפקה: "אורתו-דה" - מנהל אמנותי ינון צפריר
40 שח כולל שתיה קלה ומתוקים
ימים ב', ג', 23-24.1.2017, 20:30
תיאטרון החדר, רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב
טל': 03-5171818, 050-849-7715
מונולוגים לשחקנים/ות בדוא"ל שלך
קבלו חינם, את קובץ המונולוגים של תיאטרון החדר.
(קובץ PDF המכיל יותר ממאה מונולוגים נפוצים). כתבו אל הדוא"ל שלנו.
